בריאות הנפש,
בתי חולים פסיכיאטרים, גורמים להידרדרות במצבם של מטופלים, שהיו
באישפוז בבתי חולים אלה.
כאשר מטופל יוצא את בית החולים, בלי שהוא יודע מה קורה איתו, כי ניתקו לואת קשריו, את מקום עבודתו, את מקור פרנסתו.
כאשר מה שהם מציעים לו, את סל השיקום, שלא בדיוק כולל עבור אותו מטופל,
איזשהיא תשובה להמשך , מהלכיו בחיים.
כאשר הם מציעים לו הצעה של עבודה נתמכת, או סוג של עבודה באיזשהו מוסד
מסויים, כאשר הם מדרדרים את רמתו לרמת 0. כאשר כל מה שמובטח לו, זה לעבוד
בסוג מסויים של עבודה קלה מאוד, בלי הכנסה מתאימה , להשלמת קיצבת הביטוח הלאומי
שהמוסד לביטוח לאומי מאפשר לו.
באשר לי, שפשוט כשאני מבקשת תשובות, מפנים אותי לסל השיקום, לעבודה תמורת פרוטות.
כאשר אני מתחננת לעבודה מצד קופ"ח מכבי, שיאפשרו לי לעבוד בעבודה שתכבד אותי וגם אוכל
להרוויח בצידה סכום שיאפשר לי לחיות ברווחה.
כאשר הדברים לא קורים, כאשר אני מרגישה שאין לי תמיכה מצד המדינה, להמשך השרדותי בחיים,
כאשר מסתובבת עלי עלילת דם, כאשר בריאות הנפש לא מאמינה לדברי, גם לא הפסיכיאטר
כאשר אני מספרת לו את סיפורי. והוא אומר לי את עושה הצגות.
הגיע הזמן לפתוח לרווחה את המוסדות האלה, המתעללים בנשמות, שהמשפחה נידתה אותם החוצה, וגם
החברה הסביבתית. שצוחקת לאותם אנשים בעיניים.
הגיע הזמן לעשות בדק בית באותם בתי חולים לחולי נפש, אשר לא בדיוק תורמים לבריאותו הנפשית של
אותו מטופל, כאשר הוא נותק ממעגלי החיים. ממעגל העבודה.
באשר לי, שלא מקבלת תשובות משום מקום. כאשר בתי חולים כדוגמת תל השומר.
שעושה לינץ במטופלים, כאשר בית החולים הופך להיות המקום המרכזי בחייך, אחרי האישפוז,
כאשר יודעים עליך הכל, ואתה הופך למקור רכילות, למקור של הוצאת דיבה על אנשים.
ואם אתה "חולה מכובד" אתה הופך למקור הרכילות של המדינה.
כאשר בבתי חולים אלה, הכל מותר. כאשר הבעייה ההומוסקסואלית במקום זה, הופכת להיות כביכול המחלה
של אותו מטופל והוא מרגיש נוח. כאשר קן הקהילה ההומולסבית יוצאת ממקום זה, כאשר כפייה דתית,
גם מוכרת במקום זה. וכולם מרגישים נח עם כל דבר. כאשר כל דוגמא לסטייה, הופכת לדבר קבוע במקום זה.
הגיע הזמן לפתוח את המקום הזה, לכלל הציבור במדינה. וגם כאשר בן אדם, שמובא למקומות אלו, הוא
בוודאי אדם אומלל מאוד, כי המשפחה אולי לא הטיבה עימו, ואולי החברה הסיבבתית, השכונה,
הרחוב, לא עשו טוב עם אותו בן אדם. וכאשר אתה הופך לסטיגמא בעיני הבריות.בכבוד רב, אילה נווה חוף ראשל"צ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה