מי רצח את אחותי החיילת רחל הלר

מי רצח את אחותי החיילת רחל הלר.

אני אילה, אילנה אנג'ל, שאחותי זאת החיילת רחל הלר שנרצחה, במדינת ישראל,כאשר אבי ז"ל היה ניצול שואה, פרטיזן , שקרא על שם אחותו שנרצחה בשואה על שם אחותי. רחל. כאשר גם אני שימשתי טרף
למדינת ישראל, שהשליכה אותי למזבלה של מדינת ישראל, שהפיצה עלי, הוצ' דיבה, שטרקה מיליון דלתות
בפנים, שבנק דיסקונט ובנק הפועלים, ובנק לאומי, זרקו אותי לזבל, בדרך ההתייחסות שלהם אלי,
בנק דיסקונט שעבדתי בשורותיו, שכנראה אישפז אותי אישפוז בכפייה בבית חולים באר יעקב , בית חולים
פסיכיאטרי על לא עוול בכפי, ואשר היחס באותו בית חולים, היה זוועה לטיפול באנשים חיים,
כי התייחסו אלי לפחות כמו שרצחתי בן אדם. ועד היום לא מבינה ל מ ה. אולי בגלל שמדינת ישראל,
רצחה את אחותי, ואני מתכוונת למשרד הביטחון של מדינת ישראל. אבל מי יאשר לי דבר זה. כנראה
רצו לסתום לי את הפה. כי שאלתי הרבה שאלות באותו זמן, אבל אף אחד לא ענה לי.
ומערכת הצרות שלי לא הסתיימה בזה, כי התחילו להפיץ עלי כל מיני שמועות, ואיך יכולתי לענות
לאותם מערכת שהפיצה עלי שמועות ושוב , בנק דיסקונט בזמנו,(הייתי במחלקה המשפטית של הבנק, בתל-אביב) לרע מזלי המנהלים חיבבו אותי והתייחסו אלי יפה, אך זה הוביל לקנאה של הפקידים במחלקה המשפטית ושוב , בנק דיסקונט רצה להוריד אותי מהקו
של הבנק בעצמו, התייחס אלי כאל דבר מטריד, שצריך
להיפטר ממנו, כי ילדי הורחקו מימני, כי שללו לי את רשיון הנהיגה, כי מצאתי את עצמי במין תוויות של חולת נפש, משוגעת
וכו'. כי הרי אושפזתי בבית חולים לחולי נפש, ומשם הדרך הייתה קצרה, לאובדן שלי בתור אמא ואמא לילדים, כי הרי טופלתי
בכדורים, הרי הייתי לבד , והייתי צריכה לתפקד בתור אמא, כי לא הגעתי למשפט, וההחלטה נפלה על דבריה של עובדת סוציאלית של העיר ראשון לציון. לקחת את הילדים מרשותי, בתחילה הבן נלקח , לאימי שתטפל בו. הבת הבינונית נלקחה כבר מזמן
לפנימיה, והבת הקטנה נלקחה לבעלי לשעבר. מסכת הצרות שלי לא נגמרה, כי גם בשכונה ובכל מקום דיברו איתי תחת התווית
שהייתה עלי. וכך התחלתי לחשוב כי אולי באמת עשיתי איזה מעשה שמגיע לי להענש בצורה של חרם ע"י הבריות.
אני מבקשת היום , לפטר את המנהלים של בנק דיסקונט, לפטר את הוועד שהיה בזמנו, ושוב התייחס אלי לפי תוויות, כאשר
התחננתי לעזרה , לעבודה. כי סומנתי כבר בתור חולת נפש, ועל זה אני מבקשת לא דורשת מבנק דיסקונט שהתעשר על חשבוני,(פיצויים,על שסימנו אותי כאשה חולת נפש. וגם מותר להתייחס אליה בגיחוך, בצחוק
בהשפלה,)
שהיום יש לו מליין לקוחות, כי הרי אני היא האשמה, אני הקורבן שעשה את המעשה הרע. ולא בנק דיסקונט, שעברתי מהשכונה
בה אני מתגוררת היום בעיר ראשון לציון, כי הנער זרק עלי אבנים לתוך ביתי שלי , ומה יכולתי לעשות , כאשר השוטרים
לא הקשיבו לי וצחקו עלי. כאשר גם המשפחה שלי , הייתה נגדי. ולמי יכולתי לפנות. אני בעצם דורשת לסגור את הבנק הזה,
ואולי גם בנק הפועלים, ששוב התייחסו אלי כמו לאיזה אישיות, שמותר להמשיך לדרוך עליה. ואני בקושי חייה בתקופה הזאת.
ומה יכלו ילדי שהיו קטנים לעשות, כאשר מאשימים את אמא שלהם באיזושהיא מחלה, גם הם הפנו לי עורף, ונשארתי לבד,
עם תוויות עלי, והוסיפו עוד ועוד תוויות. המזל שלי שאני טיפוס אופטימי, כי לקחתי את זה ואמרתי, אלהים שומר עלי,
וכך יכולתי להמשיך לחיות. אני מתמודדת עם עלילת הדם הזו במשך אולי 20 שנה. היום אני מבקשת להשתחרר מהתוויות
האלה שדבקו בי, אלה שהשאירו את חותמם עלי, בנק דיסקונט, ביטוח לאומי(שלא ממש מוכן לסכן את מעמדו, כי במשך שנים,
אני חייה עם אות קין. ולא בדיוק מוכן לשחרר אותי מהתוויות האלה) מבתי חולים לחולי נפש, בית חולים תל-השומר,מרופאים, פסיכיאטרים שצחקו עלי)
בית חולים, באר יעקב, ממשרד הבריאות שלא מוכן להחזיר לי את הרשיון שלי)
ממדינת ישראל שדרכה עלי וממשיכה לדרוך, כי הרי המדינה הזו חייה על הכבוד שלי האבוד, הצגות, שירים, זמרים, משוררים,
בקיצור כל מדינת ישראל שבמשך 20 שנה בונה את אישיותה על הכבוד שלי)בנק דיסקונט, סניף דניאל, שצוחק עלי גם היום.
מקווה שבעולם יקראו את הכתבה שלי ואחרות שכתבתי במשך שנים. כי עברתי בכאב וביסורים שנים אלה, כאשר היום אני
פצועה בנשמה שלי בנפש שלי, בגוף שלי, בלב שלי, ומי יעזור לי עכשיו, כאשר בזמנו חברת בזק ניתקה לי שיחות, כי היו לי
האזנות סתר, כאשר הקהילה החרדית, רדפה אותי ורודפת אותי גם היום ולא מניחה לי לחיות. דורשת ממדינת ישראל פיצויים,
על שנות סבל, יסורים, עלילת דם, על בית חולים שהתייחס אלי בזלזול, על שהיית נתונה לידיהם של חולות באותם בתי חולים
פסיכיטארים, על לקיחת הילדים מימני כאשר לא עשיתי שום דבר, וכי לא יכולתי גם להתנגד, כי תקעו בי את הזריקות שלהם ,והכדורים שלהם,