פסוקים מתוך תהילים, משכיל לדוד בהיותו במערה, תפלה:
קולי אל ה' אזעק, קולי
אל ה' אתחנן, אשפך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד: בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי,באחר זו אהלך טמנו פח לי , הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני,
אין דורש לנפשי, זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים, הקשיבה אל רנתי, כי דלותי,
מאוד הצילני מרדפי כי אמצו ממני , הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך, כי יכתרו צדיקים כי
תגמול עלי .
פס' מתוך הספר שלי זעקה נואשת. מי אני , מה אני
עד מתי אלוהים אספוג "מכות ויריקות
ואין אני עומדת בפני ה"כדורים"
וגם נפשי מיוסרת וכואבת עד מאוד.
עד מתי תקריב אותי על מזבחך,
וכבר אינני מבינה דבר
וכבר אינני מאמינה בעצמי
ואני כואבת מאהבה ומגעגועים,
עייפה ומותשת
ומפחדת מהסוף,
מי אני ומה אני,
ורק כואבת ובוכה כל הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה