פסוקים מתוך תהילים ,

פסוקים מתוך תהילים, משכיל לדוד בהיותו במערה, תפלה:

קולי אל ה' אזעק, קולי

אל ה' אתחנן, אשפך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד: בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי,
באחר זו אהלך טמנו פח לי , הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני,
אין דורש לנפשי, זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים, הקשיבה אל רנתי, כי דלותי,
מאוד הצילני מרדפי כי אמצו ממני , הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך, כי יכתרו צדיקים כי
תגמול עלי .
פס' מתוך הספר שלי זעקה נואשת. מי אני , מה אני
עד מתי אלוהים אספוג "מכות ויריקות
ואין אני עומדת בפני ה"כדורים"
וגם נפשי מיוסרת וכואבת עד מאוד.
עד מתי תקריב אותי על מזבחך,
וכבר אינני מבינה דבר
וכבר אינני מאמינה בעצמי
ואני כואבת מאהבה ומגעגועים,
עייפה ומותשת
ומפחדת מהסוף,
מי אני ומה אני,
ורק כואבת ובוכה כל הזמן.

האם העיר בת-ים מתחרדת

האם העיר בת-ים מתחרדת,

היום בעוברי בעיר בת-ים, מציצים אלי מכל פינות העיר, אזרחים שלבושים שחור, כיפה משחור,
בגדים משחור, אנו רואים שהעיר בת-ים , נהפכת לעיר של חרדים, כאשר בכל המדינה, משתלטים תושבים בעלי כיפה
שחורה על כל המדינה, האם זה טוב למדינה. המסקנה המתבקשת שאולי לחרדים הדבר טוב מאוד, אך העם התושבים החילוניים
מעוניינים במצב כזה, או שהם לא רואים את החשך שבקצה המנהרה, אנו רואים את החרדים בכל מקום, נדמה שהעקרונות
שלהם לגבי לבוש החילוניים, לגבי צניעות, לגבי שמירת שבת לא בדיוק מתבצעות, כי הרי החרדים רואים הכל ומה איכפת
להם , כל עוד הם יכולים להתלבש על העיר, וכל זה בעיקר בזכות ראש העיר של אותם ערים. שאין לו במקרה שום איכפתיות
ממה שקורה, העיקר שהחרדים כנראה משלמים לו בשוחד, .
האם אין סכנה שחרדים מתחילים להשתלט על כל המדינה, ובמקרה זה גם תושבים רוסיים עושים יד אחת עם אותם
חרדים, כמו גם לגבי קהילה הומוסקסואלית, שעושה יד אחת עם מאפייה של חרדים ורוסיים גם יחד.
ואם אותם חרדים, רוסיים לא אוהבים אזרחים מסויימים במיוחד, האם הם לא יפעלו פה בהפקרות, בהפלייה, בקיפוח של
אזרחים מסויימים.
כנראה שהכל כשר, כאשר ממשלה, פועלת או שרים מתוכה פועלים עם המאפייה החרדית וגם הרוסית.
כאשר בכל מקום קונים החרדיים קולות בערים, קולות של אזרחיים שנמאס להם ממשלה שלא פועלת לטובתן, וכאשר החרדים,
התושבים הרוסיים מגישים להם עזרה הם מקבלים אותה בשתי ידיים. אבל מה קורה או יקרה בסוף הדרך. המאפייה החרדית,
מתעצמת, כובשת כח ושלטון, שרים בממשלה מהמגזר הדתי החרדי עושים ככל העולה על רוחם, .
האם התושביים החילוניים לא רואים לאן מתקדמת התופעה הזאת, של חרדים שבסופו של דבר ישתלטו על המדינה,
וינהיגו בה חוקים שטובים להם. התעוררו חילוניים,לוקחים לכם את המדינה. העשן הפך לאש בפתח ביתיכם. בכבוד רב, אילה

לא משאירים חיילים בשטח.

לא משאירים חיילים בשטח.

האם לא לימדו אותנו שלא משאירים חיילים בשטח, אלה שמשפט זה נופל על אזניים ערלות. לא נשמע קולו
של הרמטכ"ל שאחראי על חיילים בשטח. לא ברור לי מה תפקידם של קצינים בצבא, אם זה כשזה קורה לחיילים
שבטעות פוגעים בחיילים , והמילה שחוזרת היום , טעינו, מה לגבי כל המלחמות שאזרחים שולחים את בניהם,
לצבא, מתפללים ושואלים כל הזמן , רק שיחזור אלינו, ומפקדים בצבא, פתאום מתנערים מכל שגיאות, וחוזרים
על אותו משפט : טעינו.
האם לא הגיע הזמן לחזור על פקודות בצבא, לנער את אותם מפקדים שלא שומרים ממש על החיילים שלהם, וטועים
כל הזמן, והם חוזרים הבייתה, מה על גבי חיילים שממהרים למלחמה, שאת סופה אין הם יודעים, ומה לגבי
שחיילים מרגישים שאין בדיוק מי שעומד איתם אל מול האסונות הקורות אם זה קורה ועם נעשתה טעות.
לפי דעתי, צריך להקים וועדות ועוד וועדות, למשל למה לא שולחים את גלעד שליט הבייתה. האם ראש הממשלה,
לא צריך להיכנס לעבי הקורה, ולומר לנו מה דעתו, שר הביטחון, שאין הוא מדבר על העניין ההוא, ולמי זה ממש איכפת,
למה האו"ם , לא מדבר, האם זה לא מתפקידו לשמור על החיילים בכל העולם.
ראוי שהאו"ם יכנס לעומק הבעייה, לדבר ולדבר ולדבר עד שיהיה עשן לבן, האם אנו לא צריכים לפטר את הממשלה, משרד הביטחון שלא מבצע את תפקידו, לשמור על החיילים והשארת חיילים בשטח, נשמע כל הזמן. המילה טעות חוזרת וחוזרת,
האם אנו יכולים לסמוך על ממשלה זו, משרד הביטחון שאמור לשמור על ילדינו, כמו במקרה של טעויות שחוזרות ונשנות בצבא,
כמו שיעברו 5 שנים ודבר לא קורה גלעד שליט. ומה לגבי גברים שרוצחים את נשותיהם, ילדיהם, ונשים שהורגות את הילדים שלהם. האם לא נתעורר נמצא את עצמנו בבעייה גדולה מאוד.

מאפייה ישראלית בישראל האמנם.

מאפייה ישראלית בישראל - האמנם.

האם קיימת מאפייה בישראל, אני בידעי שרודפים אותי, אני מחברת במשך שנים את הפאזל של חיי.
ואני שואלת שאלות , כל חיי, אבל ממשיכה בדרך , המדרדרת אותי מטה , מטה.
בישראל כבר מזמן איבדו את התמימות שביופי של פרח, עץ , גינה יפה. ונותרו עוד בודדים שסוגדים לשמש, לירח,
לרומנטיקה, לחברות יפה בין גבר לאישה, דומה שהכל עכשיו פורח על שדות הכסף הירוק, והצהוב, או איך
שתרצו לקרא לזה. תקופת עגל הזהב, כולם סוגדים לכסף.
ואני מעידה על עצמי שעדיין מתלהבת משחייה בים, בהליכה על החוף שליד הים, להביט באנשים, לראות פרח יפה,
עץ יפה ירוק, דשא ירקרק(ואני לא מדברת הדשא שליד הבית שלי , שלא קיים במציאות. ואני מנסה להבין למה,
למה לא מגיע לי , דשא רענן ליד הבית שלי(ואני יודעת שאסור לתת מים) אבל קצת ירוק בעיניים , קצת צבעוני, קצת
פרחים יפים.ואני מקווה עוד להגיע לחזון הזה.
ואני מתכוונת שקיימת מאפייה ישראלית, שיש לה גרורות עם המאפייה הרוסית הקיימת פה בישראל, וזה נשמע, כמו שדיברנו
על גנים, בתי ספר. לא אבל מאפייה ישראלית שמקיימת קשרים עם מאפייה חרדית, אתיופית, שיש לה גרורות גם במשטרה,
גם בממשלה, גם בכנסת, גם בבתי משפט, בקיצור כל מדינת ישראל שייכת למאפייה. ואני שואלת את עצמי, האם המאפייה הזו,
פועלת גם על משפחות חפות מפשע.ואם זה מאפייה הרי אנו יודעים באיזה שיטות היא מפעילה לחצים. ואולי ואני יגיד שגם חברות אינטרנט מעורבות בזה. וכי למה ילדי לא מאמינים בי, אני שאהבתי את כולם, גם חבר וגם אוייב, ושואלת ושואלת,ואני רואה את הזעם בעיניים שלהם,
אני מבקשת בזה לשתף את כל אזרחי מדינת ישראל , ה ש פ ו י י ם, שאני רוצה להאמין שאולי נשארו מעט, בשאלות שלי,
על מדינה שממשיכה להתעלל באדם חף מ פ ש ע. שכל רצונותיו בחיים היה לבנות את עצמי, להיות נשואה להביא ילדים באושר,
אושר שלא זכיתי לו בהיותי ילדה ועד היום. אבא ש ה י ה ניצול שואה, יותר נכון פרטיזן שראה את כל משפחתו נרצחת ע"י הגרמנים, שלא זכיתי להכיר את משפחתו של אבי, אולי דוד אחד או שניים, של אבא שראה את ביתו נרצחת כאן במדינת ישראל(רחל הלר) ושנפטר בסופו של דבר מצער, מתסכול על מדינה שלא קיבלה אותו כניצול שואה, בזה לו כאשר עשתה אותו פועל,
כאשר בפועל הוא היה המהנדס של המפעל ולא הכירו בו.
אני מבקשת ממשלת ישראל, כנסת ישראל, נשיאי מדינה היום ולשעבר, שקברו אותי כאשר הכניסו אותי לבית חולים לחולי נפש,
ואם בכלל הם ידעו שאני דור שני לשואה אבל אולי אותם זה לא מעניין , כי מי הוא ניצול שואה, סתם בן אדם, שדנו אותו למוות. וכנראה שגם דור שני לשואה לא מעניין גם בתי חולים לחולי נפש, כי הרי חרדות, פחדים, זה שייך למישהו אחר לא לניצולי שואה, לא לדור שני לשואה, ואולי מדינת ישראל רצחת את משפחתי כמה פעמים, רצח אבי (רצח אופי) רצח החיילת רחל הלר, על שום מה היא נרצחה(אבקש את תגובות הקוראים, בבקשה עיזרו לי לראות את רוצח אחותי) ואותי שרצחו אותי גם נפשית וגם פיזית. ואני מדברת גם על בנק דיסקונט (אני רוצה תשובה , למה פיטרתם אותי מהעבודה, מה עשיתי, מה עוללתי)אולי תחזירו אותי לעבודה בבנק לא לפני שתשלמו לי פיצויים על כל מה שעוללתם לי. מעוניינת בזה, ללמוד לימודים גבוהיים באוניברסיטה,
אך מהיכן הכסף, מחפשת עבודה בכבוד שראוי לי, בכבוד רב, אילה.

משפטים לחודש אוגוסט תהילים

משפטים לחודש אוגוסט , תהילים,

למנצח לעבד ה' , לדוד.
נאם פשע לרשע בקרב לבי, אין פחד אלהים לנגד עיניו, כי החליק אליו
בעיניו, למצא עוונו לשנא, דברי פיו און . ומרמה, חדל להשכיל להיטיב.
און יחשב על משכבו , יתיצב על דרך לא טוב, רע לא ימאס. ה' בהשמים
חשדך, אמונתך עד שחקים, צדקתך כהררי אל, משפטיך תהום רבה. אדם ובהמה
תושיע ה', מה יקר חסדך אלהים, ובני אדם בצל כנפיך יחסיון, ירוין מדשן ביתך, ונחל
עדניך תשקם. כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור, משך חסדך לידעיך, וצדקתך לישרי לב
אל תבואני רגל גאוה, ויד רשעים אל תנדני, שם נפלו פעלי און, דחו ולא יכלו קום.




,

מה קרה ליהודים בשואה , שיהודים שכחו

מה קרה ליהודים בשואה, שיהודים שכחו.

האם אנחנו מודעים לשואה, או שכבר שכחנו, כי אנחנו היום במדינת ישראל. ואלהים דואג לנו,
אבל מה קרה שם בשואה, על יהודים שעברו שואה וחזרו למדינת ישראל מותשים, חולים, חולים בנפש,
שאכלו כל דבר, על מנת להישרד בחיים.
מה קרה לאותם אנשי שואה(אבי ז"ל היה, ניצול שואה, שאיבד את כל משפחתו בשואה, והיה במעמד של פרטיזן)
האם אותם יהודי שואה לא ביקשו מסתור בכל מקום, ולא היה חשוב להם, מי יעזור להם ולמשפחתם, העיקר
לברוח מן השואה.
מה קורה היום במדינת ישראל, איפה הכבוד והאיכפתיות שהייתה צריכה להינתן לחולי השואה, לשקם
אותם. אבל מה שקרה כשהם חזרו לארץ, הביאו אותם בכבוד לבתי חולים לחולי נפש, אותם יהודים שכבר היו
להם תוויות ומספרים בידיים, מדינת ישראל שברה אותם שוב, לא ממש דאגה להם, לקחה את הכסף שהיה שייך להם
לעצמה.
למה אני מעלה את הנושא: כאשר היום במדינת ישראל, אנו מביאים מחו"ל עובדים זרים,
פליפינים
אנשים שברחו אולי
מהמדינה שלהם לארץ שלנו "ארץ זפת חלב ודבש" ואשר קיוו לקבל פה, מזון ופרנסה, ומקום מנוחה. ובמקום זה הם זרוקים
במקום , כמו התחנה המרכזית הישנה. ישנים על ספסלים אוכלים מכל הבא ליד. אבל מקווים שתהיה להם משפחה, ובמקום
זאת הם מוצאים חוקים שמפלים בניהם לבין עובדים זרים אחרים. מה עושה מדינת ישראל, שמעמידה חוקים כאלה , שאני חושבת
שהם שייכים אולי גם לאזרחי המדינה. ושוב 30% לא עוברים. כאשר השר אלי ישי אומר לנו גרשו אותם, ונביא את החרדיות שלנו לעבוד. דבר שהוא טוב מאוד, אבל למה על חשבון אחרים. אולי בגלל שהשר אלי ישי , מזלו שלא היה בשואה , ושגם
משפחתו לא הייתה בשואה. וכשאנו מדברים על קיפוח, הפלייה, נידוי, אנו מדברים על הישוב עמנואל, שהוא קהילת החרדים.
ולמה הוא לא דאג לאותן נשים חרדיות לקבלת עבודה, או לחרדים שיעבדו במדינה בכל סוג עבודה אחר.
כדאי לממשלת ישראל, להגיע לכל שכבות האוכולוסייה, לדאוג לכל האזרחים בלי הבדל מין, דת , גזע.למקום עבודה מכובד,
שתוכל לפרנס את המשפחה בכבוד. על הממשלה והכנסת היום לדאוג ברמה הלאומית ובכל רמה להקים תשתיות לעבודה בכל
המקצועות, להציע לימודים למקצועות, קורסים וגם לחזור לעבודת אדמה, להמשיך לשקם את הנגב ולהפריח אותה.

מדינת ישראל האם היא אחראית לאותם חולי פאוסט טראומה.

מדינת ישראל האם היא לא אחראית לאותם חולי פאוסט טראומה.
מה קורה לאותם החיילים שנפצעו בצבא, שיש להם פאוסט טראומה, ומה לגבי המשפחות שנתנו את הילדים
שלהם לבשר תותחים. האם המדינה לא צריכה לשלם להם פיצויים, כי הרי היא שלחה אותם למלחמה.
האם הפיצוי הזה לא צריך להיות גדול, במקרה של חיילים בני 18, 20 שאיבדו את כל חייהם במלחמה, ושאשר
הם חוזרים מן המלחמה , האם הם מקבלים יחס של כבוד, במקרה של פציעה קלה, אולי לא כך הדבר, אבל אם הם
חיילים שחזרו פצועים קשה מן המלחמה, וכאשר הואילו שרים, חברי כנסת, ביקרו אותם בבתי חולים. האם שם
נגמר הסיפור. שהם חוזרים והיחס אליהם הוא בדיוק נכים , נכים נפשית, נכים גופנית. מי מכיר בהם , אולי המשפחה,
ומעט מהחברה הנורמלית. ששוכחת את המלחמה עד המלחמה הבאה.
ראוי שהממשלה ,הכנסת תמנה וועדות לשיקום ולפתרון הולם של חיילים שהלכו למלחמה בכבוד , וכשהם חזרו
ממנה פצועיים או חבולים, הם חוזרים עם תוויות, עם חוסר תקווה להמשך החיים, ובחוסר כבוד הלאה בחיים.
מה קורה לחולים אחרים שנפצעו בנפש שלהם, אם זה מעבודה, אם זה מחברה, שכונה, משפחה, ששלכה
אותם להירפא בבתי חולים לחולי נפש. ומה שהמדינה עשתה מאותם אנשים, שחזרו חזרה פצויים בנפש,
מיחס של רופאים אחיות, זלזול באישיות שלהם.איבדו מקום עבודה, שחזרו מחוסר תקווה לחיים, למשפחה.
האם מדינת ישראל לא צריכה לשלם להם פיצויים. כאשר ממשלה, כנסת , בתי חולים לחולי נפש, ביטוח לאומי, כי הם הפכו לנכים במדינת ישראל ובמקום זה צוחקים עליהם היום מזלזלים בהם. כאשר צוחקים על
נכים היום , ואולי על הנכים של אתמול , שנולדו נכים, שקיבלו חיסונים שהפכו אותם לנכים.

מהי המילה פואסט טראומה

מהי המילה פואסט טראומה.

מצחיק לחשוב , שמחלת נפש שייכת להגדרה אחת.
מהי מחלת נפש שכולם מעדיפים להתעלם מימנה. ולא לדבר עליה, ולא להתייחס אליה,
משהו מסוג של חרם, נידוי מצד אוכלוסיית מדינת ישראל.
מהי המילה פואסט טראומה, שלא מכנים אותה מחלת נפש.
מהי המילה הומוסקסואליות , ששוב שייכת להגדרה אחת. שזהו סוג של בחירת האדם.וזה סוג של אי איזון.
מדוע שבמשך כל המלחמות אנשים שנפצעו במלחמות, עברו סוג של סיוט, וטראומות, שדורכים
עליהם גם בפעם השנייה, שהם ממשיכים לעבור שוב סוג של סיוט,טראומות.
כאשר דורכים עליהם בפעם השלישית, שהם פצועים, שנפגעו באברי הגוף שלהם,
לא מסתכלים עליהם עכשיו, אולי מתוך רחמנות, מבודדים אותם כאילו שעברו סוג
של מחלה אולי בדומה לסרטן. או למחלת איידס.. שלא מקבלים אם זה מבחינת תשלום, אם זה מבחינת שיקום, מה אנחנו יודעים
על שיקום לחיילים שנפצעו, שעברו סוג של טראומה. ולמה מבדילים אותה מסוג של מחלת נפש.וברור מאוד הדבר שאם מדברים על מחלת נפש. הם לא מוכנים וגם החולים בפואסט טראומה לא מוכנים להחסף במחלה הזאת.
האם למחלת סרטן, אנחנו היום לא מפחדים מהמחלה הזאת , ושוב לא מכנים , מדברים בסתר על המחלה.
האם היא לא סוג של מחלת נפש.
אם נדבר על הגדרה של מחלה בגוף, לדעתי כל מחלה בגוף , שייכת גם לגוף וגם לנפש. כאשר אנו חולים במחלה מסויימת,
הקוראת לנו בגוף אם זאת מחלת ההצטננות, האם לא נחבר מחלה זאת גם לנפש. כאשר הנפש שלנו חולה, מבולבלת, כאשר
אנו מדוכאים, כאשר נפטר לנו אדם קרוב, כאשר אנו בגירושים, כאשר אחד מילדינו חולה במחלה קשה. אנחנו חולים בנפש,
אנו מרגישים גם את עצמנו חולים, אנו נמצאים במצב של דאון כזה או כזה.
כאשר מדינת ישראל במקרה של חיילים שנתנו את חייהם לצבא, כאשר נתנו את גופם לצבא, כאשר נפטר חייל במשפחה,
האם המשפחה יכולה להמשיך לתפקד, או היא יורדת בתפקוד שלה, כאשר העולם שלהם נחרב. כאשר גם הם מרגישים חולים,
האם מדינה שציבור בחר בה עם זה לממשלה, או אם זה לכנסת, מצפה לעזרה מאותה ממשלה, שתעזור לה, אם זה
משרד הביטחון, לפי דעתי יש סוג של מאפייה במשרד הבטחון, של אנשים, שלא בדיוק נותנים את הטיפול האמיתי לאותם חיילים
שנשארו אולי בלי רגלים בלי ידייים , כאשר הם צריכים להמשיך את חייהם בכיסא גלגלים. הגיע הזמן שבמקום השטויות שממשלה זאת דנה בהם. שממשלה כזאת שהציבור באמת לא מתאים לה, כשהיא מחוברת לסוג של חברות הון, כי כסף הולך
לכסף, כאשר הם ממשיכים לסגוד לכסף , ולשמור על הכיסא שלהם. כאשר הם מחוברים לבנקים, כאשר כל מה שהם עושים,
זה ללכת למסיבות כאלה וכאלה. כי המאפייה נמצאת בממשלה. אנשים כאלה בממשלה, הם אנשים בלתי אחראיים , שסוגדים לכסף. שלא איכפת להם משכבות מסוימות, כאשר משפחה בשבילם , זה חוסר כבוד למשפחה, כאשר הם רווקים, כאשר הם גרושים. וכאשר הם פונים לכיוון אחר לכיוון של ההומוסקסואליות ,כאשר הם לא טעמו טעם של רעב, כאשר הם לא טעמו טעם של מצוקה,
כאשר החיים יפים בשבילהם . כאשר לחוקק חוקים זה לטובתם ולטובת האינטרסים שלהם.

משפטים לחדש אוגוסט

משפטים לחודש אוגוסט

1.בנקים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק הבינלאומי
קהילה דתית.
מאפייה רוסית
קהילה הומולסבית
עלילה דם
רדיפה אחרי אנשים.
2.לבדיקה דחופה - בתי חולים פסיכיאטרים
מעשים מחרידים
3. ממשלת ישראל - אוכלי חינם ע"ח הציבור.
4. ממשלת ישראל, ממשיכה לדרוך ולצחוק על חלשים
ולהוסיף לעצמם תוספות.
5. העיר ראשל"צ - הפלייה, גזענות, קיפוח של חלשים,
לבדק בית דחוף מועדן נעמ"ת. מועדון וויצו, כל המדינה. העיר בת-ים.
6. השלטון במדינת ישראל
ריקבון, שחיתות, מאפייה רוסית חרדית, הומוסקסואליות

7. לבדק בית דחוף במוסד הביטוח הלאומי

התעללות במובטלים. מטופלים , בנכים.התעלמות מצרכים של אנשים

קבלת קיצבה, מטעם הביטוח הלאומי, לעג לרש, לעג לעם ישראל.

8. ממשלה, כנסת , המשך הפצת ההומוסקסואליות במדינת ישראל, בעולם.

8