מתוך ספר תהילים פרק סט' פס' א-כא

מתוך ספר תהילים

"הושיעני ה' כי באו מים עד נפש. טבעתי ביון מצולה ואין מעמד

באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני. יגעתי בקראי ניחר גרוני , כלו עיני מיחל לאלוהי.

רבו משערות ראשי שנאי חינם, עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב. אלהים אתה

ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו. אל יבשו בי קויך ה' צבאות, אכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל.

כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלימה פני, מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי. כי קנאת ביתך אכלתני

וחרפות חורפיך נפלו עלי. ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי. ואתנה לבושי שק ואהי להם משל,

ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר. ואני תפילתי לך ה' עת רצון אלהים ברב חסדך ענני ישעך, הצילני

מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים. אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי

באר פיה, ענני ה' כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי. ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני.

קרבה אל נפשי גאלה למען אויבי פדני,אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי, חרפה שברה לבי ואנושה

ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי