השלום שלא קיים.
האם מדינת ישראל רוצה בשלום, האם מדינה לפלשתינאים תפתור את בעיית השלום.קרוב לוודאי שלא. האם עם ישראל רוצה בשלום, או האם הממשלה, הכנסת מעוניינים
באמת בשלום. הרי ברגע שיהיה שלום, נפחית את התקציב לביטחון, נפחית בחיילים,
כי הרי השלום, יצריך אולי שגרירים לשלום, לא חיילי מלחמה. אך האם באמת
אנו מעוניינים בשלום. הרי הקריאה שבאה מכיוון הרבנים החרדים, לגור במקומות
שיהודיים גרים בהם, מלווה בהסתה נגד ערביי השלום.
השלום מתרקם לו בשקט, בזמן הזה, על ידי אנשים שמכירים באמיתות של דברים, שמגיע
לערביים בכפרים לגור בבתים משלהם, לדרוזים גם כן לגור במקומות משלהם.
אותם אנשים שפניהם לשלום מוכנים להכיר בהכרת זכויות של אחרים, על ידי , ישראלים
שרואים באמת את מצוקת הפלשתינאים, את השפלות שמדינת ישראל נוהגת באותם ערביים,
כשעוצרים אותם במחסומים, כשבודקים הלוך ושוב. כאשר הזכויות האלמנטריות שמגיעים
להם , אין הם מקבלים אותם. כאשר שלטון הכיבוש לא איכפת לו מאותו עם שהוא כבש אותו.
כאשר מדינת ישראל מתגלה כמדינה שרוצחת את תושביה במו ידיה. כאשר עולים חדשים
מגיעים מאתיופיה, כאשר הם לא מקבלים את הזכויות שאוכולוסייה שקרובה לצלחת מקבלת,
כאשר הם מקבלים את הפירורים. שאם בכלל מסתכלים עליהם בכלל.
כאשר השפה לא שגורה על פיהם, והם לומדים את החיים , דרך העיניים של ממשלה,
שלא ממש דואגת להם.
השלום מתרקם בין אנשים שבוחרים בדרך השלום , כאשר אותם אנשים חיים פחות או יותר עם
עצמם בשלום. ומבקשים שלום עבור המשפחות שלהם, עם השכנים שלהם.
כאשר מפלגות ונציגיהם נמצאים בממשלה בכנסת, כאשר המחשבה שלהם היא על דרך המלחמה,
כאשר הם סופחים לעצמם שטחים, שחיילים ישראלים הקריבו את החיים שלהם תמורת השטחים אלה,
השלום צריך להיקוות כאשר אנשים חיים בשלום בתוך עצמם ועם הסביבה שלהם, ולאו דווקא זה אותם פלשתינאים.
ובשורה התחתונה, כל זמן שלא יהיה שלום בתוך מדינת ישראל, כאשר ישראלי יכבד ישראלי אחר וגם את דעותיו,
כאשר גברים טעמו את טעם המלחמה, את השינאה לעם אחר.
כאשר מדינת ישראל חושבת לעצמה שהיא שולטת על כל העולם, כאשר מה שקרה במשט, אנשים הולכים הלאה, כאשר
אנו רואים את מחדליה של המדינה, באסון המכבייה, במלחמות . באסון בכרמל. ולא משנה את דרכיה.
והקורבנות ממשיכות להתקיים. כאשר שר חוץ של מדינת ישראל מדבר על התנחלויות , נושא שעומד במחלוקת.
כאשר הוא מעליב נציגים מארצות חוץ , ועוברים לו על זה בשתיקה. כאשר השינאה, הקיפוח, ההפלייה מגיעה מתוך
שורת חברי הממשלה, הכנסת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה