יום שישי, 31 בדצמבר 2010

היכן אתה אהובי, למה אתה לא חוזר אלי.

היכן אתה אהובי, למה אתה לא חוזר אלי.
האם אתה שומע אותי.
ואני עצובה היום, ואין אני יודעת לאן הדרך הולכת.
ומה טמון לי בגורל.
ורק חושבת ורק מתגעגעת אליך , אל האיש
שנגע בנשמה שלי, בידיו, נגע בנפש שלי,
והנפש נפתחה לקבל את המגע שלו, וגוף נפתח לקבל
את הרוך שלו.
והלב כאילו קפא מאז הוא איננו ולא נפתח לקבל
את מגע האחר.
והנפש פצועה, והגוף פצוע ואין נחמה.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

כבוד נשיא המדינה "היקר שלנו."

כבוד נשיא המדינה היקר שלנו.
שמעתי את דבריך בהם אתה אומר שיש רק אזרחים מסוג אחד , וכנראה
התכוונת לאזרחים המתנדבים, אבל כנראה כבודו , שהוא יושב על כס
המלכות שלו, שאתה לא מבקר במדינת ישראל האחרת, הענייה, שלא יכולה
לגמור את החודש, שחייה בעוני, שנאבקת על מקומה במדינה, שהיא גזענית
לכל הדעות, שהיא מקפחת, שהיא דואגת רק לאלה המקורבים לצלחת.
שהיא לא רואה באמת את מדינת ישראל השנייה, של מדינה שהיא שסועה
מכל הצדדים, שקיימת בה שינאת חינם ולא אהבת חינם. שהממשלה והכנסת
דואגים לאינטרסים שלהם. הייתי אומרת שהממשלה הקיימת דואגת בעיקר
להמשיך לשבת על מקומה ולא איכפת לה שהיא משלמת ביוקר על חיים של
אזרחים. שגרים בדירות של 2 ול-3 חדרים, שמדינת ישראל השנייה חייה לה
את חייה בפנתאוזים. שתקציב המדינה. דואג בעיקר לקהילה החרדית, הרוסית,
שראשי ממשלה שלה בעבר , צריכים להיות בכלא, על קבלת שוחד, על שחיתויות,
ששרי ממשלה, כנסת בעבר וגם בעתיד(שנמצאו חשודים על מינויים פוליטיאים,
שעדיין משרתים בממשלה, בכנסת.
שבתי החולים הפסיכיאטרים, מנציחים עוולות, שהם כולאים אנשים חפים מפשע,
שהם ממהרים להטיל את האשמה על אזרחים במדינה, הנחשבים פשוטים, אזרחים קטנים.
ושהדוגמא לישועה שתבוא על המדינה הזאת, זה רק אם נשיא המדינה לשעבר שחשוד במעשים מגונים
באונס, בעבירות מין, יכלא בכלא, שהשר אולמרט גם הוא ישב בכלא. למען יראו ויראו.
כי הדג מסריח מהראש, ואם לא נטפל בראשו של הדג, ימשיך הדג להסריח.
כאשר נשיא המדינה לא בדיוק דואג לאזרחים במדינה. הוא לא משמיע את קולו, כאשר
בעלים רוצחים את הנשים שלהם, את הילדים שלהם. כאשר רוצחים אזרחים חפים מפשע,
כאשר רבנים נמצאים חשודים במעשים מגונים, כאשר גם המשטרה דואגת רק לאינטרסים שלהם.
שהשריפה שהייתה ביערות הכרמל, חלפה לה. ולא משנה לממשלה ולכנסת על אובדן 44 אנשים באותה שריפה,
כי יום רודף יום , והאירוע של מחר הגיע ואנו שוכחים מה קרה.
כאשר לא מאמינים בכח עליון, אלעד - אל עד.
הגיע הזמן, לאמונה בכח עליון, על בתי הספר, ללמוד תהילים מכיתות נמוכות במדינה,
כאשר יתחילו ללמד על ערכים, כמו על הקרבתם של כבאים על מנת להציל את חברים שלהם ומשפחותיהם.

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

מבקר המדינה איך הוא משפיע על המציאות של חיינו

מבקר המדינה איך הוא משפיע על המציאות של חיינו.
האם אנחנו מאמינים למבקר המדינה, על זה שהוא בודק את הממשלה, הכנסת,
מוסדות במדינה. כאשר במשך שנים , מבקר המדינה , כותב ספר כבד על עוולות,
על רמאויות, על שחיתויות, על אלימות שהגיעה לקו האדום ומעבר לו.
כאשר במשך שנים המציאות של מדינת ישראל, עברה כבר הרבה קווים אדומים.
וממשלה המושלת עלינו, לא מוכנה אפילו לקרא בספר הכבד על העוולות שהיא,
עושה על מוסדות ממשלה , על מוסדות כמו ביטוח לאומי, שממשיך לעשות עוולות,
לקפח אנשים, לשקר לתושבים בעיניים. כאשר עם ישראל מושפל, הולך בעיניים כוויות,
ומסתכל למטה, כי למעלה אין על מי להסתכל. כאשר הוא ממשיך להיות הקורבן של
המציאות הישראלית. על בתי משפט שראוי שמבקר המדינה יבקר את שלטונות המשפט בישראל,
כאשר מי שמקבל את הזכויות ,וקרוב לצלחת ואוכל מהצלחת, אלה אותם אנשים, שעלו על
שולחנות, שצעקו, אם אני מדברת על עבריינים בכל מקום, על קבוצות פשע במדינת ישראל,
על מאפייה שמקבלים היום מקום של כבוד, כי במדינת ישראל של שנת 2011, מי שמקבל את
הכבוד זה אותם אנשי מאפייה, שמפעלים קבוצות לחץ על הממשלה, על הכנסת.
האם הפכנו להיות מדינת מאפייה, כמו איטלייה, ברור שכן. שכן האזרחים הקטנים,
לא מקבלים במדינה הזו כלום, והעוולות נמשכות ונמשכות ואף אחד לא בעצם מאזין למבקר המדינה
כי אנחנו נמצאים בפשיטת רגל. כאשר אין כבוד לא לילדים, לא לנשים ולא לזקנים במדינה הזו.
ממשלה זו שמורכבת ממאפיונרים , קבוצות פשע, עבריינים למיניהם, אם זה קורה בשכונה, או ברחוב מסויים,
כאשר הכח והכסף שולטים היום. כאשר תושבים היום חיים בפחד, כי לא שומרים על התושבים,
כאשר המשטרה חלשה ובעצמה פוחדת מעבריינים.
הגיע הזמן לשינוי, .הגיע הזמן להתעורר לפני שיהיה מאוחר.

בתי חולים פסיכיאטרים, מרפאות לבריאות הנפש ,קופת חולים מכבי

בתי חולים פסיכיאטרים, מרפאות לבריאות הנפש, קופת חולים מכבי,
ראשל"צ.
כאשר אני מדברת על אות קין, שמדינת ישראל הדביקה לי, עלילת דם, שאזרחי
מדינת ישראל הלבישו עלי. כאשר אני מבקשת עבודה, ולא נותנים לי את הזכות
הבסיסית של אדם שרוצה להתפרנס בכבוד, ולקיים את משפחתו לכבוד,
מפנים אותי למח' לבריאות הנפש. כאשר אין לי מוצע מהמצב, אני ניגשת
למרפאה של בריאות הנפש. ואני שומעת את המשפט הבא, איננו יכולים לעזור
לך, רק במסגרת של סל תקציבי, כאשר מפנים אותי לעבודה סיעודית, כאשר
אני יכולה לקבל עליה , רק סכום של 500, ש"ח. כאשר אני מדברת על זה,
שאין זה יכול להספיק לי לכלום. כי אני אזרח ישר ומשלם את מיסיו בזמן,
ואין בידי את היכולת לחיות בסכום כזה. פונה אלי הפסיכיאטר במקום של בריאות
הנפש, ואומר לי שאני משחקת משחק. האם זה לא צחוק הגורל. שלא מאמינים
לי כאשר אני מדברת על לינץ שתושבי מדינת ישראל עשו עלי, או השכונה בה אני
מתגוררת נווה חוף, ראשל"צ. כאשר אני מדברת על אבנים שנזרקו עלי מצד עברייני השכונה
והפסיכיאטר הגדול אומר לי שאני משחקת משחק , איזה משחק אני כבר יכולה לשחק, אוקי
אז קבלו אותי בתור ליצנית ותשלמו לי משכורת כבדה. כי הרי אני שחקנית מופלאה,
אם אני יודעת לספר סיפורים כאלה. ולהתנהג כמו במופע. ואם במחלקה הנכבדה הזו,
בזים לי ומשפילים אותי, כאשר אני מספרת שאני נמצאת במצוקה, כי גם אין לי כסף, כאשר מתנהגים אלי
כתת אדם, . כי הרי אני סכיזופרנית אם אני יכולה להמציא סיפורים כאלה.
ובכך פוטרים אותי ולא נותנים לי סיבה לאיזשהיא תקווה במדינה הזו ש ר ו צ ח ת א ת תו ש ב י ה.
כאשר השכונה הזו ממשיכה לצמוח על אנשים שהם עבריינים, כאשר הם משתפים פעולה עם משטרת ראשל"צ,
כאשר יש בה נוער גם חרדי. שהם עבריינים בפועל,כאשר השכונה הזו מסוכנת, כי יש בה נער שמציק לתושבים, וגם עושה
מעשים מגונים לתושבים.
כאשר שכונה זו ממשיכה לצחוק עלי,
למי אוכל לבוא בטענות. כאשר אני זועקת שאין אני אשמה בשום דבר, ומדינת ישראל ממשיכה להדביק לי
תוויות מכל הבא ליד.
מבקשת בדחיפות תגובות מצד הקוראים, איך אני ממשיכה לתפקד במדינה, שאפשר לזרוק על אזרחים מכל הבא ליד,
כאשר רבנים הם סוטים, כאשר נשיא לשעבר מחביאים אותו, כי הרי איך הוא אנס את המזכירות שלו.
כאשר ראש ממשלה לשעבר מואשם בשוחד, ובתי המשפט שומרים על כל עברייני הצווארון הלבן, כאשר שוטרים מואשמים,
במעשים מגונים, כאשר גם שופטים היום נאשמים במעשים מגונים, כאשר המאבטח של הרמטכ"ל מה איתו(גם אותו מחביאים)
והאזרח הפשוט נאשם שהוא במניה דיספרצייה וכאשר הוא חולי נפש הכי גדול במדינה.

יום שני, 13 בדצמבר 2010

ראש הממשלה עליך להתפטר ולפטר את הממשלה

ראש הממשלה עליך להתפטר ולפטר את הממשלה.
ממשלה שלא מתפקדת בכל הנושאים.
ממשלה עליך להתפטר בשל בעיית העוני הקיימת בישראל.
ממשלה עליך להתפטר בשל בעיית האלימות, הסמים, השחיתויות במדינה.
ממשלה עליך להתפטר , כי העם ברובו לא רוצה בממשלה זו.
ממשלה עליך להתפטר בשל היותך ממשלה של ראשי וכנופיות מאפייה.
ממשלה עליך להתפטר, בשל האסון בכרמל.
ממשלה עליך להתפטר, על קניית קולות הדתיים והחרדיים.
ממשלה עליך להתפטר בשל הזילות שאת נוהגת במדינת ישראל,
כאשר את קונה את חיי האזרחים של מדינה זו בקולות של חרדיים ודתיים,
המלמדים אותנו איך לחיות במדינה זו, שרק אם עולים על שולחנות ובריקדות
משיגים את המבוקש.
דתיים וחרדיים במדינת ישראל, חיים על חשבון הציבור הרחב, וצחוקים כל הדרך אל הבנק.
ממשלה עליך להתפטר כי את חייה על חשבון קורבנות, את חייה על חשבון הכבוד שלי,
ואיפוא בדיוק נמצא הכבוד של הממשלה היום
ממשלה עליך להתפטר כי שר הבטחון ושר החוץ של ממשלה זו פשוט לא עושים שום דבר ולהיפך
הם גורמים רק לגיחוך ולצחוק מצד אזרחים שלא מבינים מה בכלל עושה ממשלה זו וכנסת זו היום.
.בכבוד רב, אילה אנג'ל, נווה חוף ראשל"צ.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

השלום שלא קיים.

השלום שלא קיים.
האם מדינת ישראל רוצה בשלום, האם מדינה לפלשתינאים תפתור את בעיית השלום.
קרוב לוודאי שלא. האם עם ישראל רוצה בשלום, או האם הממשלה, הכנסת מעוניינים
באמת בשלום. הרי ברגע שיהיה שלום, נפחית את התקציב לביטחון, נפחית בחיילים,
כי הרי השלום, יצריך אולי שגרירים לשלום, לא חיילי מלחמה. אך האם באמת
אנו מעוניינים בשלום. הרי הקריאה שבאה מכיוון הרבנים החרדים, לגור במקומות
שיהודיים גרים בהם, מלווה בהסתה נגד ערביי השלום.
השלום מתרקם לו בשקט, בזמן הזה, על ידי אנשים שמכירים באמיתות של דברים, שמגיע
לערביים בכפרים לגור בבתים משלהם, לדרוזים גם כן לגור במקומות משלהם.
אותם אנשים שפניהם לשלום מוכנים להכיר בהכרת זכויות של אחרים, על ידי , ישראלים
שרואים באמת את מצוקת הפלשתינאים, את השפלות שמדינת ישראל נוהגת באותם ערביים,
כשעוצרים אותם במחסומים, כשבודקים הלוך ושוב. כאשר הזכויות האלמנטריות שמגיעים
להם , אין הם מקבלים אותם. כאשר שלטון הכיבוש לא איכפת לו מאותו עם שהוא כבש אותו.
כאשר מדינת ישראל מתגלה כמדינה שרוצחת את תושביה במו ידיה. כאשר עולים חדשים
מגיעים מאתיופיה, כאשר הם לא מקבלים את הזכויות שאוכולוסייה שקרובה לצלחת מקבלת,
כאשר הם מקבלים את הפירורים. שאם בכלל מסתכלים עליהם בכלל.
כאשר השפה לא שגורה על פיהם, והם לומדים את החיים , דרך העיניים של ממשלה,
שלא ממש דואגת להם.
השלום מתרקם בין אנשים שבוחרים בדרך השלום , כאשר אותם אנשים חיים פחות או יותר עם
עצמם בשלום. ומבקשים שלום עבור המשפחות שלהם, עם השכנים שלהם.
כאשר מפלגות ונציגיהם נמצאים בממשלה בכנסת, כאשר המחשבה שלהם היא על דרך המלחמה,
כאשר הם סופחים לעצמם שטחים, שחיילים ישראלים הקריבו את החיים שלהם תמורת השטחים אלה,
השלום צריך להיקוות כאשר אנשים חיים בשלום בתוך עצמם ועם הסביבה שלהם, ולאו דווקא זה אותם פלשתינאים.
ובשורה התחתונה, כל זמן שלא יהיה שלום בתוך מדינת ישראל, כאשר ישראלי יכבד ישראלי אחר וגם את דעותיו,
כאשר גברים טעמו את טעם המלחמה, את השינאה לעם אחר.
כאשר מדינת ישראל חושבת לעצמה שהיא שולטת על כל העולם, כאשר מה שקרה במשט, אנשים הולכים הלאה, כאשר
אנו רואים את מחדליה של המדינה, באסון המכבייה, במלחמות . באסון בכרמל. ולא משנה את דרכיה.
והקורבנות ממשיכות להתקיים. כאשר שר חוץ של מדינת ישראל מדבר על התנחלויות , נושא שעומד במחלוקת.
כאשר הוא מעליב נציגים מארצות חוץ , ועוברים לו על זה בשתיקה. כאשר השינאה, הקיפוח, ההפלייה מגיעה מתוך
שורת חברי הממשלה, הכנסת.

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

גלעד שליט בתוך הבור שמדינת ישראל הכניסה אותו אליו.

גלעד שליט בתוך הבור שמדינת ישראל הכניסה אותו אליו.
מה בדיוק קורה פה, כאשר חייל נמצא בשבי קרוב ל-4 שנים, ופשוט
לממשלה לא איכפת לה.
מדוע שהאו"מ, לא נמצא במקום זה, מדוע הוא נרקב שם בחשאי,
מדוע אף לא נציג של האו"מ , מגיע אליו לבקרו, לראות את התנאים בהם הוא, חי.
אנו מוצאים לנכון במקרה כזה, לא לשאול את השאלות הנכונות. מדוע עד עכשיו
לא עוזרים לגלעד שליט לצאת מן הבור שמדינת ישראל הכניסה אותו אליו.
כאשר גם הממשלה והעם בעצמו, שקוע בענייניו , ומחפש רק להמשיך לרקוד את הריקוד
של החיים. ולהשאיר חיילים בודדים ואזרחים שלא בדיוק , מעניינים את המדינה,
להיות בתוך סורגים, בבתי כלא, בבית של האזרח עצמו, כאשר גם אזרח בתוך ביתו
שלו רוצח את אישתו וילדיו, וחוך ממאמר בודד בעיתון, החיים ממשיכים בלעדיו.
האם זו סוג של אפתיות שאזרחי מדינת ישראל נוהגים. כאשר הם משתתפים בעצרות ומפגשים,
על מנת באמת לעורר מודעות, אלה שמודעות זו לא מגיעה עד למקום משכנם של הממשלה, הכנסת
ונשיא המדינה. האם זה לא תפקידו של נשיא המדינה לצעוק את הצעקה של אותו חייל אומלל, ורבים
כמוהו , או אזרחים שנמקים בבתים שלהם כי ממשלת ישראל, אפילו לא שומעת את צעקתם.
ראוי שנשיא המדינה ירים קול במקרה של גלעד שליט, ובמקרים אחרים כאשר אנו שומעים על ילדים נרצחים,
ע"י הוריהם, בעלים שרוצחים את נשותיהם., התעללות בניצולי שואה, התעללות בזקנים.
מהו תפקידו של נשיא המדינה. אם לא לדבר במקומות אלו ולזעוק את זעקתם של האזרחים הפשוטים.
מדוע הוא יושב על כס מלכותו ולא מתערב בשום דבר.
מדוע הוא לא פונה לאו"מ, על מנת שנציגי האו"מ , יבקרו אצל גלעד שליט. ויבקשו לראות את תנאי החיים בהם
הוא נמצא. וראוי מאוד שנשיא המדינה התערב , שעה אחת קודם.
כי אם במקרה היה קורה איזשהו נזק לקרובים שלו, הוא היה רץ לכבות את השריפה.
וראוי שנשיא המדינה , ידע שעם ישראל, יוכל אפילו לבכר את נשיא המדינה. בכבוד רב, אילה, ראשל"צ, נווה חוף.

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

משפטים חודש דצמבר

משפטים חודש דצמבר

1. הממשלה מחפשת שוב אשמים ושעירי עזאזל,
במקום להאשים את עצמה במחדלים שלה, ובלי לקחת אחריות
על מה שקורה בפועל.
2. להפיל את הממשלה בנושא העוני, האלימות, השחיתויות שלא נגמרות,
על אוכולוסייה המחטטת בפחים, ילדים ונערים שאין להם לחם לאכול.
3. על מחדלים, על תוספות יוקר רק לעצמה.
4. חינוך ובריאות במקומות הראשונים.
5. על מוסד הביטוח הלאומי, מוסד של שחיתויות, ועוולה לציבור
על מוסד בזכותי, המרמה את ציבור המטופלים של המוסד הזה.
על מוסד שהוא סוג של מאפייה ישראלית, הבא ממקום של פרוטקציה,
כאשר הוא שותף לבנקים במדינת ישראל, לממשלה באופן ישיר.
העושה אפלייה בין ציבור אוכולוסייה , כאשר נותנת לאחד ולא נותנת לשני.
6. בנקים במדינת ישראל, הגובלים בשחיתויות כלפי ציבור הבנקים.
ואשר מטביע תוויות על אנשים. ומתייחס לציבור לקוחותיו לפי התווית שהוא סימן להם.
7. על חוסר יזמות וחוסר הקמת תשתיות,
8. על ממשלה שדואגת לעצמה ולא רואה אוכולוסיות של אנשים רעבים במדינת ישראל.
9. על ממשלת מאפייה, שרואה רק את עצמה, ולא מעמידה נציגים לציבור האוכולוסיות במדינת ישראל.
10. על סתימת פיות של אנשים.

יום שישי, 3 בדצמבר 2010

ספר תהילים.

ספר תהילים

על כל אזרח בישראל לקרוא לפחות 5 פרקים בתהילים.
אולי נוכל בעזרת קריאה בתהילים, לגרום לאש להיפסק.

בכבוד רב, אילה. ראשון לציון.