ביטוח לאומי - זכויות רפואיות

ביטוח לאומי - זכויות רפואיות.

היום נדבר על הנושא החשוב הזה, זכויות רפואיות.
במקרה הגעתי לאתר של זכויות רפואיות ונדהמתי. אנשים קיבלו סכומי כסף גדולים, מביטוח לאומי,
לאחר שהם חלו בכל מיני מחלות, ואולי שהייתה להם חברה נהדרת שיודעת לייעץ להם, או עורך דין לקחת,
מהמדינה. אני כנראה לא יודעת דברים כאלה, לקחת מן המדינה, כי בסופו של דבר אני אזרחית, למופת שמשלמת
את מיסי למדינה כל הזמן ולכל אורך חיי. כשקראתי על נושא זה לא הבנתי כלום, המדינה הכירה בי כנכה בעלת 75%
ומגיע לי לקבל סכום 2,200 ש"ח לחודש. מאחר ותקופה מאוד ארוכה באמת לא הרגשתי טוב מכל מיני סיבות,
ואולי אוכל להאשים את המדינה(ביטוח לאומי, בית חולים פסיכיאטרי, עובדות סוציאליות, בנק דיסקונט שעבדתי אצלו),
שדרכו עלי במרכאות, שלקחו מימני את ילדי, עבודתי, רשיון הנהיגה שלי, את החירות שלי, שביזו אותי, שלעגו לי,
כך שהלכתי כמו סומא בערפל של החיים שלי, עד כדי מחשבות מה שווים החיים בשבילי, כאשר ילדי גם לא מבינים
אותי , בזים לי. בנק דיסקונט ובנקים אחרים שהתייחסו אלי כאזרחית דרגה ד, ה, ו, ויותר, שלא הבנתי מה רוצים מימני,
שעברתי מעיר לעיר, מאחר וחייתי בפחד, מפני נער עבריין בשכונה שלי, שנזרקו אלי אבנים לתוך הבית,סוג של לבנה,
שמצאתי בתוך הבית, שבירת תריסים ווטרינות במשך שנים, כאשר אני מרגישה, שרמסו אותי, שרדפו אותי, שהשפילו אותי
שחיי היו כמו סיוט מתמשך, שעברתי בבית חולים תקופה של שיקום, והרגשתי הכי מושפלת בעולם, בשכונה שלי ילדים רעים,
נער עבריין שרדפו אותי וגם את ילדי , שחייתי כמו בסרט תורכי, כאשר גם דתיים וחרדיים מתנכלים לי, צוחקים עלי,
רודפים אותי בכל מקום, כך שכל חיי ושנותי היפות ביותר, היו בעצם מרדף בחיים, כאשר לא ראיתי את האור והלכתי באפלה
כל השנים האלו, כאשר האשימו אותי בכל מיני תוויות, אות קין , ושאולי עשו הרבה סרטים על החיים שלי, כאשר אני דור שני
לשואה, כאשר לא הייתה אהבה בבית, כאשר אחותי נרצחה ואולי מדינת ישראל צריכה לשלם למשפחה שלי פיצויים, על רצח
אחותי,כאשר גברים ניצלו אותי, ולמי יכותי להתלונן הרי היה עלי אות קין.ובכל זאת שמרתי על שפיות - אותה שפיות שמדינת
ישראל מכנה אותי נכה נפשית, כי בכוחותי האחרונים, ניסיתי לבנות את חיי ומה שנשאר מהם, ללמוד, לעבוד בהתנדבות, בלי
לקבל כסף, כאשר אני ממשיכה להיות אופטימית, ומוציאה 2 ספרי שירה לבד עם כספי בלבד, כאשר אני לומדת ומוציאה תעודה
של מזכירות בכירה. כאשר אני לומדת רפואה אלטרנטיבית והתוויות ממשיכות ללוות אותי בכל דרך בה הלכתי. כאשר למדתי
במכללת ריידמן, כאשר למדתי אצל משה מורנו, כאשר למדתי בבית ספר שרוטל בחולון, כאשר גם שם עבדו עלי בעיניים.
ובכל זאת , אני ממשיכה להיות מחוברת אל הילדים, וצוחקת פעם ובוכה פעם. כאשר הכרתי גבר ואהבתי אותו והמדינה , השכונה
חברה ישראלי פלשו לתוך חיי והרסו את כל הקשר , כאשר אני נוסעת לטיולים של פנויים פנויות כאשר גם שם צוחקים עלי,
ואני רוקדת וכולם רוקדים.
אני פונה בזה לבתי חולים פסיכיאטרים, ומבקשת פיצוי על שנים ארוכות , שנים שלא היה אף אחד לידי, שלא הייתה לי תמיכה,
הייתה תמיכה מסויימת מצד ילדי ומשפחתי. אבל עברתי שנים ארוכות של כאב, אכזבה, קיפוח, הפלייה, כאשר אני נמצאת
בבתי חולים, וכמו צלמת מצלמת את כל הארועים שהיו שם. ובושה בהיותי יהודייה על כל הסבל, והכאב. שהיו בי.
אני פונה לביטוח לאומי לזכויות רפואיות שלא נטו לעזור לי בשום צורה, ביזו אותי והשפילו אותי, במשך שנים , אני נאבקת לבד
ולא מגיעה לשום דבר. מחפשת עבודה אבל אף אחד לא נוטה להיות בצידי. שנים שאני חייה על סכום כספי קטן, ובעצם חייה על
כספי שלי(החסכונות שלי)
פונה אליכם ביטוח לאומי לזכויות רפואיות(שהייתי אצלכם עם בני) שלא הסתכלתם לכיוון שלי , ביקשתי עזרה ואתם שלחתם
אותי בחזרה . האם לא מגיע לי פיצוי על שנים אבודות ללא עבודה, ללא חיים, על בנק דיסקונט שדרך עלי וצחק עלי, ואולי
הביא אותי למצב של דיכאון שמלווה אותי היום. האם מדינת ישראל לא אשמה במה שקרה לי. אז מי אשם. בכבוד רב, אילה.