שחיתויות בעיר בת-ים.

שחיתויות בעיר בת-ים,

יצא לי לצערי לגור בעיר בת-ים, ונכשפתי לשחיתות שקוראת בעיר הזאת

התלונות על ראש עירית בת-ים, היו כתובות על הקיר, אבל אף אחד לא רצה לראות ולשמוע.

התגוררתי בבת-ים, בבניין שאני מגדירה אותו, מוזנח, לא נקי, הגינה לא הייתה מטופחת, לא השקו אותה.

חשבתי שאני יכולה לעשות משהו בקשר לזה. אבל לא , היו שם דיירים שהייתי מגדירה אותם , מושחתים

שלא היה איכפת להם מהבניין, שלא שילמו לוועד את הכספים שהיו חייבים.

אני חייבת לספר שהייתה שם ערבייה, שממש איימה על חיי, כאשר היא החזיקה כלב מסוכן בביתה, כשהייתה רואה

אותי, הייתה מקללת אותי ומסיתה את הכלבים שלה נגדי,

בניין שהיה מושחת מהיסוד, כאשר אותה ערבייה, עשתה בבניין

כרצונה, שיפצה את הבית שלה כאשר השיפוצים שלה, הגיעו ליסודות של הבניין, אם הייתי מדברת על מה שקרה.

שם. אותה ערבייה, היה לה מפתח למחסן, וחתולים היו מתים שם, וגרמו לסירחון בבניין, מובן שהבניין הזה לא

היה רשום בתרבות הדיור. כאשר היא איימה עלי יום אחד, תיזהרי ממני, בעלי או הבן זוג שלי הוא משת"ף, לא

בדיוק הבנתי את דבריה, אבל חייתי בבניין הזה בפחד ובחרדה.כשפניתי גם לעיריה וגם למשטרת בת-ים, לא התייחסו

אלי, כשביקשתי לדעת למה הבניין נראה כזה מוזנח, הייתה שם סתימת פיות, למזלי, בעניין של הכלבים כנראה משטרת

בת-ים התייחסה, ונוכחתי לדעת שלקחו מימנה כלב אחד. אותם דיירים בבניין , שחלק פתאום עזבו, שיתפו פעולה עם אותה

ערבייה, .יום אחד כשאני מגיעה לבניין , נאמר לי שפרצו את הבית שלי, לשאלתי למה, ענו לי , שבבניין היה ריח של נבלה,

ושהם חשבו שזה מגיע מתוך הבית שלי. שלמעשה החתולים המשיכו להיות במחסן ולמות. ומשם הגיעה ריח הנבלה.
אולי הייתי צריכה לעזוב, אך לא הרגשתי טוב בתקופה זאת, וחיפשתי רק שקט ומנוחה לגור בבית שלי,בשכירות ,העברתי את החשבון
שלי ליד הבית שלי . ואני מתכוונת לבנק דיסקונט, סניף דניאל, שהיחס אלי היה רע, מזלזל, טיפלו בי בצורה הכי לא רצינית,
למזלי הייתה שם פקידה שהייתה טובה אלי. התנהגות האנשים ברחוב הייתה רעה אלי ,בוטה ומזלזלת. הזכרתי כי לא הרגשתי
טוב באותה תקופה ובמשך תקופות ארוכות, חליתי ברגל, . גרתי שם לבד בבניין הזה והיו לי חתולה וכלב. כך שלא יכולתי,וגם לא היה לי כוח להתמודד מול הדיירים בבניין, ושוב משטרת בת-ים לא התייחסה אלי, ולא הקשיבה לדברי גם שהתחננתי שיבואו לראות את שקורה איתי, ושוב הסביבה הייתה עויינת לי (הרגשתי קורבן). הייתי לקוחה של קופ"ח כללית ברח' ארלוזורוב,
וגם שם לא מצאתי מענה למה שקורה איתי, הייתה אלי תוקפנות מצד אחיות, רופאים, בית המרקחת של קופ"ח,(היום אני נמצאת
בקופת חולים אחרת.)היום הייתי רוצה לסגור חשבונות עם העיר בת-ים, עם הבנק ששיחק בי והתעלל בי במשך עשרות שנים,

(גם כאשר עבדתי בבנק הזה), לסגור חשבונות עם משטרת בת-ים, עם עירית בת-ים שהתייחסה אלי, רק לפי מה שהיה רשום,

במחשב שלה, שהייתי מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, גם שנפגעתי בצורה פיזית בתוך הבור של הביוב, ואף אחד לא היה שם,

בשבילי. הייתי רוצה לסגור חשבון עם אותה דיירת שהפכה את חיי לבדיחה מצחיקה. לא ביקשתי ממדינת ישראל שום דבר,

לא שיתמכו בי בלימודים , גם שלא הפנו אותי לעבודה, חייתי את חיי ורק ביקשתי שקט. אבל העובדות היו אחרות וכולם ראו בי

מישהי מפגרת שהייתה קורבן של כולם.

משטרת ישראל - השוטר שחר מזרחי

משטרת ישראל - השוטר שחר מזרחי.

אני אילה, בשיווי המשקל למען מזרחי, כאשר משטרת ישראל מגנה על השוטר שחר מזרחי.
נזכרת בכאב בכל מה שקרה עם משטרת ישראל, ראשל"צ, בת-ים , משטרת ישראל ירושלים.
אני רוצה לדבר היום גם על אחותי רחל הלר, שעד היום בעצם לא פוטרה הפרשה, ועד היום אין אשם
ברצח אחותי, האם מה שקרה לי ,המשפחה שלי, הוא גורל רע שרודף את המשפחה.
במקרה שלי, כאשר התלוננתי מי יודע כמה פעמים, כמה שנים של תלונות נגד השכונה בה אני גרה היום, לגבי
נער עבריין שפגע בי, במשפחה שלי, בילדים שלי. שפגע בחיית המחמד שלי. אם אוכל להשוות את המשקל,
כאשר התלוננתי וביקשתי להתלונן , משטרת ראשל"צ במקרה זה , לא הייתה מוכנה אפילו להקשיב לי, לכאב
שלי. לתחושות המירמור שלי. כאשר גם נער עבריין צחק עלי ועל חשבוני, וגם משטרה שהייתה אמורה לעזור
לי , שיתפה פעולה עם נער עבריין זה. שהתלוננתי על האזנות סתר, על התערבות בחיי, על ניתוקים אין ספור, כאשר
דיברתי עם אנשים מעטים שהיה לי קשר עימהם, וכאשר הפנו אותי למשטרת בת-ים, כאשר הפנו אותי להתלונן,
למשטרת ירושלים, מכתבים שכתבתי וששוב הפכתי לבדיחה בעיני המשטרה, נוסף לבדיחה שהייתי לעברייני נוער,
שצחקו עלי, דרכו עלי, איימו עלי, כינו אותי בכנואי גנאי, כאשר גם עם יצרתי איזשהו קשר, היו התערבויות בשיחה שלי,
כך שמצאתי את עצמי במרכז של מעגל - כאשר נערים עבריינים עוקפים אותי, אני יוצרת קשר עם המשטרה, המשטרה מצידה,
צוחקת עלי גם שאני מספרת שאני נמצאת בסכנת חיים, כאשר יורקים עלי , שזורקים אבנים לתוך הבית, כאשר מגיעה ניידת
משטרה , ושואלת אותי לגבי אותם עבריינים, והתשובה היא ברגע שתראי אותם שוב תתקשרי אלינו. וכך המעגל נסגר, ונסגר
יותר. כאשר תושבים לא מכבדים אותי ברחוב, כאשר אני נתונה במלכודת. כאשר אני לא יודעת מי יכול בדיוק לעזור לי ואני
נתקלת בדלתות סגורות. ואני מתפללת לאלהים שיעזור לי. כאשר אני בוכה בלילות , כאשר שנתי נודדת, כאשר אני גרה
בבידוד בביתי שלי. כאשר אני חשה פחד, ובעצם אני מפסיקה להתלונן למשטרה , כי אף אחד בעצם לא עוזר לי, ואני מנסה
להיות חזקה, ומתמודדת לבד עם תושבים, עם נערים עבריינים.כאשר אני גרה בבת-ים, וכאשר שכנה מאיימת עלי עם הכלב
שלה , כאשר מדובר עם כלב תוקפני, כאשר אני מרגישה לבד בעולם, כאשר מסיתים את ילדי נגדי, כאשר ילדי בעצמם מבולבלים.כאשר אני מתלוננת ברשויות, בעירית ראשל"צ. וכל מה שאני מקבלת זה כלום. כאשר נתרקים עלי דלתות פעם ועוד
פעם. ואנה אני באה.
ואני מפסיקה לכבד את המשטרה, את רשויות החוק, את הממשלה, מכתב ששלחתי לנשיא מדינה לשעבר ז"ל עזר וויצמן,
וכאשר אני מקבלת סוף סוף תשובה התשובה היא , משטרת ראשל"צ, מכירה את הבעיות שיש לך גברת. ושוב המעגל נסגר.
אני מבקשת להתקבל למשמר האזרחי, והתשובה שאני מקבלת , אנחנו לא יכולים לקבל אותך, כי את במסגרת של טיפול
פסיכיאטרי. ושוב המעגל נסגר. בכבוד רב, אילה.
עם עזרתי באיזשהו אופן לשקול את המשקל.

ביטוח לאומי - זכויות רפואיות

ביטוח לאומי - זכויות רפואיות.

היום נדבר על הנושא החשוב הזה, זכויות רפואיות.
במקרה הגעתי לאתר של זכויות רפואיות ונדהמתי. אנשים קיבלו סכומי כסף גדולים, מביטוח לאומי,
לאחר שהם חלו בכל מיני מחלות, ואולי שהייתה להם חברה נהדרת שיודעת לייעץ להם, או עורך דין לקחת,
מהמדינה. אני כנראה לא יודעת דברים כאלה, לקחת מן המדינה, כי בסופו של דבר אני אזרחית, למופת שמשלמת
את מיסי למדינה כל הזמן ולכל אורך חיי. כשקראתי על נושא זה לא הבנתי כלום, המדינה הכירה בי כנכה בעלת 75%
ומגיע לי לקבל סכום 2,200 ש"ח לחודש. מאחר ותקופה מאוד ארוכה באמת לא הרגשתי טוב מכל מיני סיבות,
ואולי אוכל להאשים את המדינה(ביטוח לאומי, בית חולים פסיכיאטרי, עובדות סוציאליות, בנק דיסקונט שעבדתי אצלו),
שדרכו עלי במרכאות, שלקחו מימני את ילדי, עבודתי, רשיון הנהיגה שלי, את החירות שלי, שביזו אותי, שלעגו לי,
כך שהלכתי כמו סומא בערפל של החיים שלי, עד כדי מחשבות מה שווים החיים בשבילי, כאשר ילדי גם לא מבינים
אותי , בזים לי. בנק דיסקונט ובנקים אחרים שהתייחסו אלי כאזרחית דרגה ד, ה, ו, ויותר, שלא הבנתי מה רוצים מימני,
שעברתי מעיר לעיר, מאחר וחייתי בפחד, מפני נער עבריין בשכונה שלי, שנזרקו אלי אבנים לתוך הבית,סוג של לבנה,
שמצאתי בתוך הבית, שבירת תריסים ווטרינות במשך שנים, כאשר אני מרגישה, שרמסו אותי, שרדפו אותי, שהשפילו אותי
שחיי היו כמו סיוט מתמשך, שעברתי בבית חולים תקופה של שיקום, והרגשתי הכי מושפלת בעולם, בשכונה שלי ילדים רעים,
נער עבריין שרדפו אותי וגם את ילדי , שחייתי כמו בסרט תורכי, כאשר גם דתיים וחרדיים מתנכלים לי, צוחקים עלי,
רודפים אותי בכל מקום, כך שכל חיי ושנותי היפות ביותר, היו בעצם מרדף בחיים, כאשר לא ראיתי את האור והלכתי באפלה
כל השנים האלו, כאשר האשימו אותי בכל מיני תוויות, אות קין , ושאולי עשו הרבה סרטים על החיים שלי, כאשר אני דור שני
לשואה, כאשר לא הייתה אהבה בבית, כאשר אחותי נרצחה ואולי מדינת ישראל צריכה לשלם למשפחה שלי פיצויים, על רצח
אחותי,כאשר גברים ניצלו אותי, ולמי יכותי להתלונן הרי היה עלי אות קין.ובכל זאת שמרתי על שפיות - אותה שפיות שמדינת
ישראל מכנה אותי נכה נפשית, כי בכוחותי האחרונים, ניסיתי לבנות את חיי ומה שנשאר מהם, ללמוד, לעבוד בהתנדבות, בלי
לקבל כסף, כאשר אני ממשיכה להיות אופטימית, ומוציאה 2 ספרי שירה לבד עם כספי בלבד, כאשר אני לומדת ומוציאה תעודה
של מזכירות בכירה. כאשר אני לומדת רפואה אלטרנטיבית והתוויות ממשיכות ללוות אותי בכל דרך בה הלכתי. כאשר למדתי
במכללת ריידמן, כאשר למדתי אצל משה מורנו, כאשר למדתי בבית ספר שרוטל בחולון, כאשר גם שם עבדו עלי בעיניים.
ובכל זאת , אני ממשיכה להיות מחוברת אל הילדים, וצוחקת פעם ובוכה פעם. כאשר הכרתי גבר ואהבתי אותו והמדינה , השכונה
חברה ישראלי פלשו לתוך חיי והרסו את כל הקשר , כאשר אני נוסעת לטיולים של פנויים פנויות כאשר גם שם צוחקים עלי,
ואני רוקדת וכולם רוקדים.
אני פונה בזה לבתי חולים פסיכיאטרים, ומבקשת פיצוי על שנים ארוכות , שנים שלא היה אף אחד לידי, שלא הייתה לי תמיכה,
הייתה תמיכה מסויימת מצד ילדי ומשפחתי. אבל עברתי שנים ארוכות של כאב, אכזבה, קיפוח, הפלייה, כאשר אני נמצאת
בבתי חולים, וכמו צלמת מצלמת את כל הארועים שהיו שם. ובושה בהיותי יהודייה על כל הסבל, והכאב. שהיו בי.
אני פונה לביטוח לאומי לזכויות רפואיות שלא נטו לעזור לי בשום צורה, ביזו אותי והשפילו אותי, במשך שנים , אני נאבקת לבד
ולא מגיעה לשום דבר. מחפשת עבודה אבל אף אחד לא נוטה להיות בצידי. שנים שאני חייה על סכום כספי קטן, ובעצם חייה על
כספי שלי(החסכונות שלי)
פונה אליכם ביטוח לאומי לזכויות רפואיות(שהייתי אצלכם עם בני) שלא הסתכלתם לכיוון שלי , ביקשתי עזרה ואתם שלחתם
אותי בחזרה . האם לא מגיע לי פיצוי על שנים אבודות ללא עבודה, ללא חיים, על בנק דיסקונט שדרך עלי וצחק עלי, ואולי
הביא אותי למצב של דיכאון שמלווה אותי היום. האם מדינת ישראל לא אשמה במה שקרה לי. אז מי אשם. בכבוד רב, אילה.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים להפרטה.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים להפרטה.

ראינו בתקציב המדינה שלא ממש השתנה דבר, שר הרווחה שרצה בתקציב לעזור לפי דבריו לעניים וכאלה שלא שפר
מזלם והם מרוויחים שום דבר, שמענו על שר הרווחה שרוב המינויים ששייכים למשרד הרווחה, היו אלה
מינויים פוליטיאים ע"י שר הרווחה. לא שמענו ששר הרווחה התפטר. גם בעקבות ההצעה שלו לתקציב, שלא הוסגה,
לא שמענו את שר הרווחה מתפטר. ומי הם המינויים הפוליטיים שהשר מינה, לפי מה ששמעתי , היה מינוי של מנהל בכיר
לביטוח לאומי. וביטוח לאומי לדעתי השחיתויות הכי גדולות במדינה, אין שם הקשבה לבעיותיו של הנכה, המובטל, נכה
בכיסא גלגלים, ואחרים.. מה אנו יודעים על ביטוח לאומי שלא ידענו . לפי דעתי צריך למנות אנשים שיש להם גישה
לאנשים, מנהלים אנושיים שאמורים להיות בביטוח הלאומי ולדאוג לבעיותיו של האזרח הקטן שהוא מתרסק בין הכיסאות,
של חברי הכנסת הממשלה, הוא שוב נמצא ברשימת ה29 קולות של חברי הכנסת שלא עוברים מסך.
מה שקורה בביטוח לאומי לפי ביקורי שם , אנשים נחשבים למספרים, אין אף אחד שמאזין להם באמת.
חברות שרות, חברות ביטוח, חב' הטלפון הסלולרי, בזק, לא שמעתי שיש עליהם ביקורת.חב' טלוויזיה, הוט ויס וגם שוב חברות השרות האלה
עובדים בעיניים על אנשים, גוזלים את כספו של האזרח הקטן, לא מאזינות לטענות שיש לאזרח הקטן. מי מבין את השורות,
הנכתבות בשובר התשלום (במקרה של חב' סלקום גם אין דבר כזה, גם לא טופס להוראת קבע) מה בדיוק מבין הפקיד של
חב' שרות אלה בהתייחסות לאזרח הקטן, להקשיב לו.
לפי דעתי על כל חברות השרות האלה, צריך שתהיה ביקורת של גוף חיצוני, שיבדוק אותם מבחוץ, ולא ביקורת מבפנים.
לפי דעתי מי שמנהל היום את המדינה זה לא הממשלה, זה לא הכנסת אלה הם חברות השרות, וועדי עובדים, בנקאיים, בכירים
בחברות הון, מה אנו יודעים על משרד הבטחון, מה אנו יודעים על השב"ק. בכבוד רב, אילה

בסיומו של היום 9 באב.

בסיומו של היום 9 באב. האם עם ישראל למד את הלקח, האם הוא יתעורר מחר ליום חדש,

להתחיל לפרגן לאנשים, לפרגן למשפחה, לילדים שלו.

האם חברי הכנסת, הממשלה למדו את הלקח, להיות מוכנים לשמש מופת ומוסר לעם ישראל,
הרי אנו רואים ואולי אף אחד באמת לא רואה מה שקורא, את מדינת ישראל שממשיכה ליפול למטה, למטה.
האם בעלים יהיו נאמנים לרעיות שלהם, ולא נשמע כל חודש או פחות על רצח זה או אחר.
על ממשלת ישראל לקחת אחריות על מדינת ישראל, ואם היא רוצה להישאר בממשלה, עליה לחוקק חוקים,
שיטיבו עם העם, ולא שחברי ממשלה, כנסת ישראל יקימו פעילות בכנסת רק למענן, אלה שיתחילו לדאוג,
למדינה הזאת באמת , אבל מנהיגים הרי ממשיכים להיות ילדים ולשחק במשחקי מלחמה, ולא רואים רחוק,
רק היום שמענו על תאונות דרכים , על רצח של בעל את אישתו, על ישראלים שעושים תוויות שליליות למדינה,
וחושבים של כל העולם שייך להם.
על ביקור של שר בממשלה בכותל, על הלילכוך והזוהמה באתר שאמור להיות קדוש ליהודים, אנו שומעים ורואים,
על אנשים בעיתון שמחפשים להם בעל ואישה אחרים לעשות אורגיות, על אנשים חד מיניים, שלא בדיוק חושבים על
הילדים שלהם כאשר הם מחפשים פרטנר לזוגיות , וחושבים שילדים שלהם לא יודעים, וממשיכים לשקר למשפחה, לילדים.
ואז איפא נמצא הכבוד של אותם הורים, איזה מסר הם מעבירים לילדים שלהם.
אנו מדברים על שנאת חינם על אנשים שמזלזלים באנשים אחרים, על רכילות מלוכלת על דיירים אם הם גרים בשכונה
מסויימת. על חרדים שכופים כפייה דתית על כולם, משתמשים בסמלים, בתמונות, על תנועת חב"ד שמקימה בכל שכונה , ובכל
רחוב משרד להעצמת הכפייה הדתית, ואנשים שהולכים אחריהם בעיניים סגורות.על רוסים שעושים להם גטאות משל עצמם,
או משטלטים על שכונות ומקימות מאפיות. כל אלה מובילים לשינאה של בן אדם לחברו וכלפי כח עליון שלא ידוע, שגם
החרדים עצמם לא מאמינים ובוחרים להאמין בתמונות או בפסלים .
ממשלה כזו או אחרת צריכה להיכנס לעובי הקורה בפירפרייה לדאוג באמצעות משטרה לשמור באמת על שכונות , ואם אני
מדברת לדוגמא על העיר ראשון לציון, ראוי שמשטרה תעבוד ברצינות ולא תהיה חלק מאותה חברה, או קבוצת נערים עבריינים
ושתשתף איתם בחינגה. כי הרי כך הדבר, כאשר עבריינים, נערים שמסתובבים במועדונים, בברים, שלא בדיוק מפחדים
מכח משטרתי. אנו שומעים יום ביומו על רצח, אונס, שעבריין כזה או כזה שדד חנויות, או אנשים שזרוקים ברחוב, כי הם
הומלסים ודבר זה לא מעניין אף אחד. אם אנחנו עם הבחירה איך אנו מסכימים לדברים כאלה, שמקומות כמו תחנה מרכזית בת"א,אנשים זרוקים ברחובות ולאף אחד לא איכפת. הגיע הזמן שאנשים יפקחו את העיניים כי המצב בארץ , כאשר יש שנאת
חינם, כאשר ראש עיריה לא ממש דואג לתושבים שלו, כאשר משטרה היא לא בדיוק רצינית , כי מגיעים מהגרים לארץ,
ובעצם לא איכפת להם להגיע כי אין מי ששומר באמת על מדינת ישראל. בכבוד רב. אילה.

בשל מה צריכים 120 חברי כנסת

בשל מה צריכים 120 חברי כנסת

היום כשיש לי הזדמנות אני צופה בערוץ 99 בכנסת
ואוכל לומר לטובת הטלוויזיה על הבחירה שאזרחי ישראל יוכלו לראות את חברי הכנסת בפעולותם.
מה שקורה שרואים רק את המליאה, לא את הוועדות ולא כנסות אחרות.
הפגרה של אדם רגיל במקום עבודתו היא בערך לפי ידיעתי כ-10 ימים עד 15 ימים לכל הפחות.
מה אנחנו יודעים על הפגרה של חברי הכנסת ושוב לפי דעתי האישית שהיא אולי חודש או חודשים.
נשאלת השאלה האם באמת עובדים בכנסת , האם באמת חברי הכנסת רוצים את טובת העם. למה לא
רואים את חברי הכנסת במליאה שרוצים להביע אי אמון בממשלה ולכל היותר משתתפים אחדים מהם בהצבעה.
לא ברור איך חברי הכנסת נכנסים אחר כך ומצביעים בלי להיות בכלל בדיון של אותה מליאה. ואיך מתקבלות החלטות,
כשמצביעים לגבי אותם החלטות האמורות לחרוץ את גורל הממשלה. בתכנית בה צפתי היו 4 החלטות להצביע אי אמון
בממשלה. והממשלה עברה את היום הזה כשהיא מחייכת אל אזרחי מדינת ישראל. הנה שוב עבדנו על תושבי מדינת ישראל.
ואני שואלת את השאלה, או אולי גם אחרים שואלים או לא שואלים . מה עם 29 קולות שהצביעו על ההחלטה להצביע אי
אמון בממשלה, האם אלה לא קולות של חברי כנסת, האם זה לא קולו של העם שזועק כבר שנים, על עוולות ועל החלטות
שלא מקובלות על הממשלה. מה עם קולות העם הזה שצועק עצרו את הרכבת , היא רומסת אותנו , היא דורכת עלינו.
אותו הדבר לגבי תקציב המדינה, תקציב המדינה כנראה מרצה את רוב חברי הכנסת והממשלה. לא שואלים לדעתו של עם
ישראל. ואילו שרים אחרים וחברי כנסת, פועלים למען הקהילה שלהם, קולות הרוסים ששר החוץ ליברמן מזרים להם מתקציב
המדינה, קולות החרדיים שדואגים לקהילה החרדית ושוב איכפת להם רק מהקהילה הזאת. מה לגבי שאר העם, מה לגבי
עניים, מה לגבי אנשים שלא שפר גורלם, ומצאו את עצמם ילדים וגם בוגרים נמצאים במחלה כזו או כזו, הערבים שנותנים
את קולם לערבים. מי בכלל שואל את העם מה אתם רוצים, מה יהיה טוב לכם. מה יעזור למדינת ישראל להיות האור לגוים,
הרי המדינה ארצות הברית היא ידידה טובה לעם ישראל, והיא מוכנה לעזור , אבל למי. ושוב מי שומע את אותם אזרחים,
הרוצים להגיע לדירה, לפרנס משפחה בישראל בכבוד, אבל שכרם של אותם עובדים , לא מגיע לעשירית מאותם , חברי כנסת
חברי ממשלה שכאשר מדובר על תוספת לטובתם רואים את כולם במליאה,
כאשר מדובר לטובתם של שרים , חברי כנסת כל הכנסת מוכנה לתרום , כאשר מדובר בשכר השרים, כאשר מדובר על בכירים,
כאשר מדובר על בנקאים שדורכים עלינו כל יום ביומו עם העמלות, כל פעולה שנעשית ע"י הבנקים. כאשר חולבים את עם
ישראל , שחושב על טובת הילדים שלו ואיך לפרנס אותם. למי יש זמן לבדוק מה הבנקים מעוללים לנו, עם יחס אינטרסנטי,
ופרוטקציה למי ששפר מזלו והוא מקורב לבנקים, לחב' שרות, לחב' ביטוח, לממשלה, לכנסת. והם מרוויחים מיליונים. ולכל
הרוחות מה הם עושים עם הכסף הזה, משקעים אותו בהשקעות המגיעות לבנקים בחזרה, איך אנו קוראים לדבר זה, לגלגל
שמסתובב על צירו. ושוב העם הפשוו רוצה להרוויח קצת אבל גם לוקחים מימנו. ובתקציב המדינה שוב מקצצים בקיצבאות,
שוב מעלים את מוצרי היסוד ואיפוא אנו באים.
הגיע הזמן ואם קולי יכול להגיע לאזרחים שנמאש להם מפוליטיקאים, מושחטים, מבנקאים, מבכירים של תעשיות, הון במדינה
ואני שואלת את עצמי גם את השאלה הזאת, האם אותם בכירים , זמרים, אומני בידור שהקהל מצביע עליהם, האם הם
פועלים לפי חוקי המדינה ומשלמים את המיסים שלהם כדת וכדין, אינני בטוחה, אותם חברות בוחרות להשקיע בחו"ל, ולא
דווקא בארץ כי אולי לא גובים מהם שם מס הכנסה וכך כולם מסודרים. הבכירים מרוויחים , משקיעים בבנקים , ממשיכים
להשקיע בהשקעות, אותם מנהיגים לא איכפת להם באמת מאזרחי ישראל המוכנים להשקיע קצת בעצם בבורסה, אבל מי
מרוויח מכל המעגל הזה. כסף בא לכסף, ועניים נשארים עניים, חולים, מובטלים. פוליטקאים לא מוכנים לחשוב על האזרח
הקטן, שלא יכול להשמיע את קולו כי אולי הוא נשחק במשך השנים, כי אולי הוא עייף ממלחמות, כי אולי הוא רוצה רק
להגיע הבייתה , להתיישב מול הטלוויזיה , שאותה חברת טלוויזיה לוקחת את כספו.
רבותי תושבי ישראל, אני פונה אליכם , התחילו להפגין , התחילו לבקש את הזכויות שמגיעות לכם. הגיעו בהמוניכם לאותם
משרדי ממשלה שלא שמים עליכם. ואולי נכון הפתגם שאומר אם אני לא מכבד את עצמי למה שאחרים יכבדו אותי.
בכבוד רב, אילה כל מדינת ישראל לפי דעתי נמצאת באיזה מקום של בועה.

שכ' נווה חוף , שכ' פאבלו אספניול

שכ' נווה חוף - שכ' פאבלו אספניול. הנמצאת בעיר ראשון לציון מערב.
אני מבקשת בזה להגיע לידיעת הציבור בכל הארץ, לגבי שכ' נווה - חוף, ראשון לציון, בהיותי תושבת ותיקה במקום,
אני חושבת שאני מכירה את השכ', אבל אולי את הצד השלילי של השכ' הזאת ואני מדברת על רחוב בשכונה, שנקרא
חיל רגלים, וגם רחוב ראשי בשכ' שנקרא זלמן שז"ר.
מאחר והייתי עדה להתנהגות התושבים במקום, והיום כל רצוני לעוף מהשכונה הזאת, שכונה עבריינית, גזענות, השפלה
של תושבים במקום, כפייה דתית, קבלת שוחד מתושבים בסביבה, נער עבריין שמסתובב בשכונה ובזמנו נער שתקף אותי ללא הפסקה, שכונה שלפי דעתי לא מוסרית, לא נקייה, לא מטופחת, כאשר בניינים לא משלמים לתרבות הדיור, ואולי דיירים, לוקחים
את הכסף של הוועד לכיסם.
שמושכת כנראה אנשים דומים להם ואני מתכוונת תושבים לא טובים , לא מנומסים, פחות איכותיים, בעלי התנהגות זולה
ומופקרת, שכונה שבה יש שני סופר מרקטים, שהפקעת מחירים חלק מהתנהגות שלהם. ואינני יודעת למה ממשיכים לבנות,
בשכונה הזאת בניינים לגובה, כאשר השכונה הזאת לא מספקת שום דבר, למעט הים שנמצא בסביבה, ואולי אנשים
שבונים על שכ' זאת ומספרים עליה טובות ונצורות כאשר שוב אין בשכונה הזאת שום דבר,
אני פונה בזה לכבוד ראש העיר, אתה ראש עיר גרוע, שכנראה מקבל גם שוחד, מאחר והעיר ראשון לציון מופיעה בכותרות
כל הזמן, לא ארחיב את הדיבור על העיר שהיא עיר ידועה בעבריינות, כפייה דתית, עיר לא מוסרית בלשון המועטה,סמים
העיר ראשון לציון שבה יש מוסדות כמו נעמ"ת, וויצו , מוסדות שמפלות תושבים, הגזענות קיימת בכל מקום ומקום.
העיר ראשון לציון שלא מאפשרת לתושבים פחות מועדפים להיכנס בדלת , אם זה גם נעמ"ת, וויצו ואני מדברת מהפן האישי
שלי, שהתנהגות אלי היא התנהגות גזענית, משפילה,(כאשר אני מדברת גם על חברות פנויים פנויות, שכנראה שגם בהם
יש אנשים גרועים, בעלי גזענות והפלייה, כאשר באותם חברות המציגות את עצמם פנויים פנויות, מגיעים גם אנשים שהם
נשואים, או הומואים או לסביות.)מאפייה של רוסים, חרדים, אתיופים המשליטים שלטון של פחד וכפייה במקום.
כאשרסוגרים את הדלתות בפנים פעם אחר פעם.
אם זה בנושא עבודה,
תעסוקה(ביטוח לאומי, לשכת העבודה בעיר ראשון לציון, התנהגות מגעילה ומשפילה של פקידות במקום.)
אני מבקשת לידע את האנשים שבוחרים לבוא לגור פה - אין פה שום דבר
מאותו פן אישי שיש לי אני בוחרת להגיד היום שהקהילה ההומולסבית מרימה ראש מעל אנשים שרוצים לחיות בכבוד, וכן
קהילה של חרדים שגם הם מרימים ראש ורוצים להשתלט על כל מדינת ישראל והם מצליחים , כי קיימת פה במדינה סתימת
פיות , פחד וחרדה .

האם הומוסקסואליות לא נחשבת למחלת נפש.

השאלות הבאות שלי , קשורים לאנשי הגאווה שהם הומוסקסואלים, לסביות , נרקומנים, ואחרים, הקוראים לעצמם
אנשי הגאווה ואני שואלת על מה הגאווה, על זה שאתם שונים, על זה שאתם משקרים, לעצמכם, למשפחות שלכם,
לילדיכם. איפה פה הגאווה. על מה אתם גאים על זה שמקומות כמו יערות, בתי שימוש משמשים אותכם לעבור את
יחסי המין של אותו זוג הומוסקסואל במקומות לא נקיים , שמחלות כמו מחלת האיידס קשורה גם להומוסקסואלים,
שאתם מתנהגים במתירנות יתר וחושבים שמגיע לכם לזנות , למסיבות של אורגיות שמלוות אותכם עם משקאות אלכוהולים . אני רוצה להעביר מסר להורים שבכם , עודדו את הילדים שלכם לכבוד
,לכבוד אל מבוגרים,
לכבד אחד את השני, לדבר בפתיחות על כל הנושאים שבעולם, לאהוב את הילדים. כדי שאותו נער, אותם
הילדים לא יחפשו את האהבה במקום אחר.במאורות סמים,בברים, וכו.
. על זה שאתם משקרים לנשים, לבעלים שלכם.
על זה שאתם מעודדים אחרים אחריכם. על זה שאתם מחפים
אחד על השני, על זה שאתם מפעילים לחץ על אחרים, על זה שאתם מחפשים קורבנות . האם לזה אתם קוראים גאווה,
ומה אתם מלמדים את ילדיכם. הגיע הזמן שכולם יצאו מן הארון. כי התגברות התופעה משפיעה על האנושות כולה, ואם
נמצאים אנשים בעמדות מפתח, נמצאים במסך של הטלוויזיה . איזה מסר אתם מעבירים, ואיזה מסר מקבל נער שנולד
בדור זה שהוא מבולבל ולא בדיוק יודע מה איתו. האם גורל האנושות ברור לכם, האם כאשר זמרים מעבירים מסר
כזה לדור הבא , דור של אלימות, דור שלא יודע לכבד, גם את הוריו, כי הוריו משקרים. כאשר זמרים מדברים על אהבה
ובמקום אחר. האהבה היום לא קיימת כמעט, לא אהבה בין זוגות, לא אהבה בין ילדים . כי הרי הדור הזה הוא מבולבל
שומע מוזיקה הנקראת מזרחית, או אחרת שמשפיעה על לימודיו, על הפנאי שלו, על חשיבותו ודעותיו. מהו אם כן אנשי הגאווה,
האם זו לא במקרה מחלת נפש שמערערת את בטחונו של אדם, את חשיבותו, את הרגליו את הכבוד שאדם נותן לרעהו.

אני מבקשת בזה רבותי לפתוח את הארון שנקרא חולי נפש בישראל

שמי אילה והייתי רוצה לפתוח את הארון של חולי הנפש במדינת ישראל.

שמי אילה ואני דור שני לשואה , אחותי זאת הייתה רחל הלר שנרצחה במדינת ישראל ועד היום טרם פוטרה הפרשה, לרע
מזלי עברתי המון משברים בחיים כגון גירושין, ואינני יודעת עד היום מי כפה עלי להגיע למקום הזה שנקרא בתי חולים לחולי נפש. מזלי לא שפר בחיים והחיים טלטלו אותי . אני מאמינה שאין אדם מושלם וכל אחד יכול להגיע למקום שכזה, שהופך אותך
לקורבן של החברה, כי אחרי מקום כזה, אינך יכול לחזור חזרה יותר מאוזן, או אולי פחות שפוי. ואז אתה מידרדר ללא עבודה,
ללא חזרה לעבודה ברוב המקרים. בלי כסף בלי פרנסה, בלי תמיכה אפילו ממשפחה קרובה.
אני מבקשת לפתח את הנושא הזה המאוד כאוב, להגיע לידיעת החברה הנחשבת נורמלית במרכאות וכי מי קבע מי זהו החולה
נפש, ואם מחשבות של אדם הם נכונות או לא נכונות, מי קובע לגבי רגשות של אדם, תחושות של אדם. האם הפסיכיאטר הוא
אלהים הו נחשב לאלהים , מה הוא מבין בכאבים של אנשים, אם הם כאבים נורמאלים או לא נורמלים. תחושות וכאבים ורגשות של אדם הם שלו ושלו בלבד ורק הוא יודע לגבי הרגשות שלו או התחושות שלו. אני מסתובבת כבר עשרות בשנים עם תחושות
קשות ורגשות כואבים אבל למי זה איכפת. האם הכדורים יכולים למנוע כאב, או רגשות של אדם. מסתובבת בחברה הישראלית,
בודדה וכואבת ללא מקור פרנסה מכובד , נרדפת ומושפלת במדינת ישראל ואין מושיע. הייתי אדם עם אישיות נורמלית כביכול,
עם עבודה , עם רשיון נהיגה חייה לי בביתי שלי עם ילדי, מי הוא זה שיכול לקבוע שאני לא נורמלית ולא שפוייה.
אני מבקשת בזה ופונה אל בנק דיסקונט שעבדתי בו בזמנו, החזירו אותי לעבודה , החזירו לי את רשיון הנהיגה שלי , החזירו
לי את הזכויות שלי כאדם נורמלי שאולי עבר משבר , אני פונה לביטוח לאומי שלא רואים אותי ממטר, ולא מתייחסים אלי,
לא כאדם נורמלי עם זכויות ולא כאדם שעבר משברים והיה מאושפז במוסדות כאלו , החזירו אותי לעבודה . כי הפוסל במומו
פוסל.
ואני רוצה להגיד לכם רבותי , רוב החברה הישראלית הממסד, שאולי אתם כחברה ישראלית , אולי
אתם אלה שחולי נפש, שבמקום לעזור לאנשים במצוקה, אתם מכניסים אותם ולפעמים בכפייה למוסדות
כאלה . ואני רוצה לומר לכם כאחת שחוותה את המצוקות הנפשיות של אותם חולי נפש שהכנסתם אותם
למוסדות אלה, כי אתם רוצחים נפש את אותם חולים. בביקורי במקומות כאלה , ראיתי את אותם חולים,
שהיו זקוקים לתמיכה , לאהבה, לכבוד מצד המקורבים שלהם. שהם נמקים במקומות כאלו, ראיתי חולים
שאחיות ורופאים צחקו ולגלגו למצב בריאותם, זלזלו בהם. מקומות אלה שהיו אמורים להיות מקומות
של רפואה לאותם קורבנות. היו במצב גרוע, שחלק גדול מאותם חולי נפש, היו מעשנים כבדים, ושהגדירו
להם מקומות לעישון , העישון היה מגיע לאותם חדרים , היו של עשן וריח חולי באוויר ולאוו דוקא של
בריאות , שאחיות ורופאים רדפו את אותם חולי נפש כדי להזריק להם זריקות, או לפחות למלא אותם בכדורים,לקשור
אותם ולהצמיד אותם למיטות , חוויתי את ההשפלה של רופאים שהתייחסו אלי כתת אדם, ולא כאדם שזקוק לעזרה.
של תמיכה , חום ואהבה. במקום זה חוויתי, בתי חולים שלא הייתה בהם אחריות לשום דבר, שנלקחו להם דברים, שגנבו
מהם , של אחיות שלא היה איכפת להם מאותם חולים, וכל מה שהיה מעניין אותם זה להזריק את הזריקות
את הכדורים כדי לסתום להם את הפיות.
אני פונה אל הממסד שקורה לעצמו ממשלה, כנסת, הואילו בטובכם להיכנס למוסדות אלה ולקחת אחריות על מה שנעשה שם,
כי אתם סליחה על הביטוח רוצחים אנשים , תמימים שהחברה, והמשפחה אולי זרקה אותם למוסדות כאלה.
אי פונה אליכם ממשלה, כנסת, רבותי אתם עושים פשעי מלחמה גם במדינת ישראל, אתם לא נותנים שום זכות להחזיר,
את אותם מטופלים לחזור לחברה הנורמלית שהייתי מכנה אותה לא נורמלית.
אני מבקשת לשאול את ראש הממשלה, למה החברה , ביטוח לאומי , בתי חולים לחולי נפש, בשביל מה אתם קיימים , אתם הרי
מקבלים משכורת שעולה פי 10 על משכורת,סליחה קיצבה שניתנת לאנשים שיוצאים אם בכלל יוצאים בריאים ,מאוזנים,ממקומות אלו.
אני חייה על קיצבת נכות(כי מדינת ישראל לא מציעה עבודות מכובדות לאלה שהיו מאושפזים במוסדות אלה) ושוב בכוחות עצמי קיימתי את עצמי ואת כבודי, ולמדתי פחות או יותר לימודים שביקשתי ללמוד, ללא
עזרת אף אחד. ושוב הייתי רוצה לשאול את ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, איך אני אמורה לחיות מקיצבה נכות של אותו
ממסד מפגר , של אותם מוסדות לביטוח לאומי שחיים על כבוד, כאב וסבל שהפכו לקורבנות של החברה הישראלית, וממשיכים
להיות קורבנות. כי הקיצבה הרי היא לצמיתות אני נשארת לצמיתות חולת נפש כי ככה קבעה המערכת. אם הם יכולים להתקיים,
למשך חודש אחד על סך של 2,200 ש"ח. בלבד . אני בושה היום להיות יהודייה, כי אם לחפש את חולי הנפש , הייתי מחפשת
אותם בממסד עצמו של ראשי ממשלה שלקחו שוחד, של רבנים שעשו מעשים מגונים , של אותו נשיא שאני בושה לקרא לו נשיא
על מעשיו הפסולים. שממשיך את הדרך שלו ועוד בשם הממשלה, בתי המשפט, הפרקליטות ,שמקבל הטבות, מכונית שרד,
ואני נחשבת חולת נפש בהיותי יותר מדי ישרה (בסוג של מחלה שנקראת סכיזופרניה ,,המעידה שאותו חולה או מטופל סובל ממחשבות שווא)ושאולי יוודע לעולם שמדינת ישראל גורמת לאנשים למצבים נפשיים, ומשברים, ואולי מוסד כמו בנק דיסקונט, שלפי דעתי הכניס אותי למקום כזה, כי ראיתי
שחיתויות באותו מוסד ואילו הוא ממשיך הלאה וצוחק על קורבנות. בכבוד רב, אילה. אני תקווה שמכתבי זה יגיע לרשויות,
לעירית ראשון לציון, לעירית בתים(שגם ראש העיריה הזה נחשד בשחיתות והוא עדיין לא בכלא). ואנ י צריכה להלך בחיים
כשאל פני ומצחי אות קין.(להיות למשפט הבריות כל יום כל שעה, לספוג את ההשפלה שלהם , את הלעג, ואת הבוז שמלווים אותי )
אני מבקשת בזה לפנות לממסד ולהביא את העניין לדיון ציבורי. לתת עזרה לאותם חולי נפש שהחברה, או המשפחה זרקה
אותם לבור ושהם הפכו להיות קורבנות של אותה חברה. וכי מהי מחלת נפש, האם הומוסקסואליות היא לא מחלת נפש,
ושאולי חצי ממדינת ישראל הם כאלה והם מחפים אחד על השני. בכבוד רב, אילה

משפטים לחודש יולי 2010

משפטים לחודש יולי 2010.

פוליטיקאים נמאסתם, אתם רוכבים לנו על הזנב , והזנב הוא קטן קטן.
אתם חיים חינם על חשבון הציבור.
אתם עסוקים במלחמות חיצוניות ואין אתם רואים את הציבור הגדול של מדינת ישראל
שמרוויח פחות מ-4000. שקל.
אתם עסוקים במלחמות ואין אתם רואים את המלחמות החברתיות שקורות פה במדינת ישראל.
עברתם את הגבול בכל דבר, פער חברתי, עדתי, סוציאלי,
עובדי הממשלה , הכנסת, הבכירים מרוויחים משכורות עתק, וגרים במגדלי אקירוב.
אני פונה אליך כבוד שר הבטחון, מתי קיצצו לך בשכרך, אני לא זוכרת דבר כזה,
אני פונה אליכם כבוד שרי הממשלה, הכנסת, מתי קיצצו לכם בשכרכם,
מתי כבוד הנשיא פנית אי פעם אל הציבור הישראלי , העניים, הנכים, העיוורים, המוגבלים, העובדים הזרים
והצעת לקצץץ בשכרך ולהוות דוגמא ליתר הציבור.
אני פונה אליכם כבוד השרים, חברי הכנסת , נשיא המדינה, אולי הגיע הזמן, להפשיל שרוולים ולהראות לעם שאתם עובדים
באמת ומתחילים לטפל בבעיות החברתיות באמת. להטיל מיסים על בורסה שלא שווה שום דבר , כי היא לא משקפת את
המצב הנכון, לטפל בעניים , בנכים(לכו לבדוק באמת מה קורה בעולם הזה של הנכים, בבתי חולים לחולי נפש, במשוגעים למינהן, במוסדות הביטוח הלאומי, שגם הם חיים על כאב וסבל של נכים , מובטלים וכו'.
הגיע הזמן שתרדו אל העם ותבקרו בכל עיר ועיר ותראו מה מצבה, התחילו לבקר בבתי חולים, ולא רק בשעת בחירות. בכבוד רב, אילה.