משפטים עלי - מתוך הספר זעקה נואשת - הספר יצא לאור בשנת 2001

משפטים עלי מתוך הספר זעקה נואשת.
שיריה של אילנה אנג'ל הם זעקותיה של אישה שהגורל הפך אותה לקרבן בכל שלב מחייה.
היא גדלה בבית לאב(ז"ל)ניצול שואה אשר טראומת חייו הפכה אותו לאב השרוי בחושך.
כאילו לא די בכך ספגה המשפחה מהלומה שלא תתואר כשנרצחה הבת החיילת רחל הלר,
שהיא אחותה של כותבת ספר זה - רצח שטרם פוענח.
על אף הקשיים, אילנה נישאה והביאה לעולם שלושה ילדים. אלא ששרשרת האירועים
המצערת שפקדה את חייה לא תמה, ענן כבד האפיל על חייה, והיא אושפזה בכפייה בבית חולים לחולי-נפש
וילדיה נלקחו ממנה.

כיום היא גרושה ונאבקת ככל יכולתה לשקם את עצמה, אך כדי לעשות זאת עליה להשתחרר מהתוויות

שהודבקו עליה כאישה לא שפויה ואחרים. כל נסיונותיה לחזור לחיים רגילים נהדפים על ידי יחסם המשפיל של
הסובבית אותה, משפחה , שכנים, מקום עבודתה לשעבר ומוסדות המדינה - משרד הרישוי , שירותי הבריאות,
משרד הרווחה, משרד הפנים וכו' - המונעים להשתקם ומתעקשים להטביע בה את חותמת האדם
הפסול.
וכך שוב הופכת המשוררת לקרבן פעם אחר פעם, וכל מה שנותר לה הוא לזעוק את זעקותיה הנואשות -
הלוא הם שיריה. ספרה הראשון "אהבה על קו הגבול, יצא לאור בשנת 1998.

עד מתי מדינה תירקי לי בפרצוף.

עד מתי מדינה תירקי לי בפרצוף ואחר כך גם תדרכי עלי ואין מושיע.

לידיעת העולם. (עלילת דם שלא נגמרת)

אבקש את עזרתכם לעזור כי מדינת ישראל יורקת לי בפרצוף ואף אחד,

לא רואה שום דבר, כאשר גם המשפחה שלי מאמינה לאחרים ולא מאמינה לי

מאין יבוא עזרי.

אני זועקת, צועקת מתחננת, מתפללתלידיעת העולם) שמדינת ישראל(מוסדות פסיכיאטרים, מוסדות ביטוח לאומי(שדורכת על לקוחות שלה וצוחקת להם בפנים)

מוסדות רווחה, מוסדות כגון נעמ"ת , ויצו.עירית בת-ים, ראשל"צ. חברה ישראלית).

דורכת על קורבנות, מתעללת בהם ובסוף זורקת אותם לבתי חולים
לחולי נפש. (כאשר כבר אין לה צורך בקורבנות)
אני מבקשת את עזרת העולם - אני זועקת לעולם, שמדינה אחת מדינת ישראל("הקדושה" אור לגויים)ובהקשר ליום השואה,( אני דור שני להורים ניצולי שואה, כאשר אבי זכרונו לברכה , נפטר מצער במדינת ישראל) שתחזיר לי את הזכויות
שהיו לי . החזירי לי את שמי, החזירי לי את כבודי, החזרי לי את האימון של ילדי בי, החזירי לי את רשיון הנהיגה שלי, החזירי
לי את האימון שלי בי, החזירי לי את מקום העבודה שלי(המקום האחרון בו עבדתי היה בנק דיסקונט לישראל, וכאשר ביקשתי את עזרת הוועד(של בנק דיסקונט) לעזור לי - לא מצאתי אזן קשובה. להיפך העבירו אותי ממקום למקום ולא קיבלתי את העזרה(כספים ששילמתי כל חודש בחודשו לוועד) ולא מצאתי גם שם מקום ואוזן קשבת. מה חסר לי אני אישה אינטלגנטית, חכמה וטובה ומבקשת לעבוד בכבוד במקום עבודה מכובד. למה זה לא מגיע לי. מה חטאתי מה פשעתי.
אני זועקת לעולם, למדינת אירופה, ארה"ב, הולנד(מחשיבה את עצמי גם לגלעד שליט שמדינת ישראל ממשיכה להתנער ממנו,
את אנה פראנק ועוד קורבנות שהעולם הקריב.


החזירי לי מדינה את הזכויות שהיו לי, את האימון של ילדי בי, את רשיון הנהיגה שלקחו לי

ואף אחד לא מתכוון להחזיר לי אותו, מקום עבודה האחרון שעבדתי בבנק דיסקונט לישראל

בע"מ שממשיך לצחוק וללעוג לי עד היום, כאשר הוא ממשיך לדרוך על קורבנות ועלי.

את הזכות לצחוק ולחייך, לרקוד ולאהוב, מבלי שמדינת ישראל תחדור לתוך הפרטיות שלי, שאזרחי

ישראל לא יכנסו לי ל"וורידים" בכבוד רב, אילה, אילנה אנג'ל.
אבקש תגובות לסיפור שלי, לחיים שלי שאני עוברת אותם בסיוט, ולא מבינה מה קורה לי.
אבקש את עזרת החברה הישרלית השפוייה, שעדיין נשארה אנושית.

פסוקים מתוך ספר תהילים - פרק א.

פסוקים מתוך ספר תהילים - פרק א'.

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.
כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פלגי מים
אשר פריו. יתן בעתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים כי
אם כמץ , אשר תדפנו רוח. על כן לא יקמו רשעים כמשפט וחטאים כעדת צדיקים, כי יודע ה' דרך
צדיקים ודרך רשעים תאבד.